"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עתירה לבג״ץ: לאפשר תפילות המוניות בכותל גם בזמן מלחמה

לאחר שאושרה המחאה בתל אביב במוצאי שבת • העתירה מוגשת נגד מדינת ישראל, פיקוד העורף, משטרת ישראל והקרן למורשת הכותל, בטענה לפגיעה חמורה בזכויות יסוד - ובראשן חופש הדת והפולחן, עקרון השוויון וכבוד האדם

,עודכן
0השמעה
הכותל המערבי. צילום: אורן בן חקון

ארגון "אמת ליעקב בישראל" הגיש עתירה דחופה לבית המשפט העליון בשבתו כבג״ץ, באמצעות עו"ד נתן רוזנבלט, בדרישה לאפשר קיום תפילות רחבות היקף ברחבת הכותל המערבי - גם בתקופת הלחימה.

מעצר מוחים בכיכר הבימה בת"א // עומדים ביחד

העתירה מוגשת נגד מדינת ישראל, פיקוד העורף, משטרת ישראל והקרן למורשת הכותל, בטענה לפגיעה חמורה בזכויות יסוד - ובראשן חופש הדת והפולחן, עקרון השוויון וכבוד האדם. מוקדם יותר, בליל מוצ"ש התקיימה ברחבת הבימה בתל אביבהפגנה בה השתתפו מאות אנשים, בניגוד להוראות פיקוד העורף, ובאישור בג"ץ.

"פגיעה קשה באמון הציבור"

לטענת העותרים, המדינה מטילה מגבלות משמעותיות על קיום תפילות המוניות בכותל, לרבות במרחבים ממוגנים כגון הרחבה המקורה ומנהרות הכותל, בעוד שבמקביל מתאפשרות התקהלויות אחרות, ובהן הפגנות.

בעתירה נטען כי מדובר באפליה ברורה: תחבורה ציבורית ופרטית ממשיכה לפעול, הפגנות מתקיימות והתקהלויות מאושרות - ואילו תפילה, דווקא במקום מוסדר ומוגן, מוגבלת באופן ניכר. לדברי העותרים, מצב זה "פוגע פגיעה קשה באמון הציבור ובשלטון החוק".

הכותל המערבי בזמן תפילת סליחות,צילום: הקרן למורשת הכותל המערבי

העותרים מדגישים כי דווקא בעת מלחמה, כאשר אזרחים רבים - ובהם משפחות לוחמים - מבקשים לשאת תפילה לשלום ולסיום הלחימה, יש לאפשר ואף לעודד קיום תפילות ציבוריות. במוקד העתירה ניצב גם מעמד ברכת כהנים בימי הרגלים - אירוע מסורתי רחב היקף, בעל משמעות רוחנית ולאומית עמוקה.

לטענת העותרים, אין מניעה ביטחונית ממשית לקיום תפילות רחבות, שכן במקום קיימים מתחמים ממוגנים מתקדמים, ובהם אולמות מקורים ומנהרות הכותל, המסוגלים להכיל קהל רב בתנאים בטיחותיים. עוד נטען כי ניתן ליישם פתרונות מידתיים כגון ויסות קהל, חלוקה למתחמים ופיקוח - מבלי לפגוע בזכויות היסוד של הציבור.

הסתמכות על פסיקה עדכנית

העתירה נסמכת על פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון, הקובעת כי גם בעת חירום יש לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויות יסוד, וכי אין לקבל החלטות הפוגעות בהן באופן בלתי מידתי. לטענת העותרים, אם חופש המחאה תחת כיפת השמים זוכה להגנה גם בתקופות רגישות - קל וחומר שיש להבטיח את חופש הפולחן, ובפרט במתחמים ממוגנים.

במסגרת העתירה מתבקש בית המשפט להורות למדינה: לאפשר תפילות ברחבת הכותל בכל שעות היממה; לפתוח את כלל המרחבים הממוגנים, לרבות מנהרות הכותל; לאפשר קיום רחב של מעמד ברכת כהנים במתחמים המקורים ולהימנע מהטלת מגבלות שאינן מבוססות על צורך ביטחוני קונקרטי.

בנוסף, הוגשה בקשה לצו ביניים דחוף, במטרה לאפשר את קיום התפילות כבר בימים הקרובים - עוד בטרם הכרעה בעתירה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר