אושר בכנסת - ייבלם בבג״ץ? עתירות נגד חוק עונש המוות

במוקד העתירות נטען כי ״החוק אינו חוקתי, פוגע אנושות בזכות לחיים ומיועד בפועל לחול על פלסטינים בלבד" • כראיה לכך מציינת עתירת עדאלה את דבריו של צביקה פוגל, שאמר בדיוני הוועדה: “כן, מבחינתי יש הפרדה בין יהודי או ישראלי לבין מחבל טרוריסט פלסטיני"

אושר בכנסת - ייבלם בבג״ץ? עתירות נגד חוק עונש המוות. צילום: אורן בן חקון

כמה שעות בלבד לאחר שהכנסת אישרה את חוק עונש המוות למחבלים ברוב של 62 חברי כנסת, הוגשו שתי עתירות נפרדות לבית המשפט העליון הדורשות לבטל את החוק ולהקפיא את יישומו.

העתירה הראשונה הוגשה על ידי מרכז עדאלה, יחד עם שורה של ארגוני זכויות אדם נוספים, ובהם הוועד הציבורי נגד עינויים, המוקד להגנת הפרט רופאים לזכויות אדם, וכן שלושה חברי כנסת: עאידה תומא-סלימאן, אחמד טיבי ואיימן עודה. העתירה השנייה הוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל. שתי העתירות מבקשות צו ביניים שיקפיא את החוק עד לבירור העתירות לגופן.

חוק עונש מוות למחבלים עבר: בן גביר רצה לפתוח שמפניה, הסדרן בכנסת מנע ממנו

במוקד העתירות נטען כי ״החוק אינו חוקתי, פוגע אנושות בזכות לחיים ומיועד בפועל לחול על פלסטינים בלבד".

לפי עדאלה, החוק יוצר שתי מערכות דין נפרדות על בסיס לאום אחת לפלסטינים ואחת ליהודים, בעתירה יש התייחסות גם לכך שעל פי החוק שעבר עונש מוות יחול רק על מי שפעל “במטרה לשלול את קיומה של מדינת ישראל” - הגדרה שלפי העותרים מכוונת מראש לפלסטינים ולעולם לא תחול על יהודים.

כראיה לכך מציינת עתירת עדאלה את דבריה של יוזמת החוק, חברת הכנסת לימור סון הר-מלך, שהצהירה כי “דם יהודי איננו הפקר”, ואת דבריו של יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת צביקה פוגל, שאמר בדיוני הוועדה: “כן, מבחינתי יש הפרדה בין יהודי או ישראלי לבין מחבל טרוריסט פלסטיני".

נתניהו ובן גביר בהצבעה בחוק עונש מוות למחבלים, צילום: אורן בן חקון

האגודה לזכויות האזרח מוסיפה כי החוק מורה על ביצוע ההוצאה להורג בתלייה תוך 90 ימים בלבד ממועד פסק הדין הסופי - לוח זמנים שאינו מותיר מספיק זמן לבקשת משפט חוזר, חנינה, או בירור ראיות חדשות. שתי העתירות מדגישות כי מכיוון שאף מערכת משפט אינה חסינה מטעויות, ביצוע מהיר כל כך של עונש בלתי הפיך מעלה חשש ממשי מהוצאה להורג של חפים מפשע.

עתירת עדאלה מעלה טענה נוספת החורגת מגדר החוקתיות: הכנסת כלל אינה מוסמכת לחוקק חוקים שחלים ישירות על הגדה המערבית, שכן מדובר בשטח כבוש שבו הריבון החוקי - לפי המשפט הבינלאומי - הוא המפקד הצבאי. לפי העתירה, אפילו הצבא עצמו הזהיר בדיוני הוועדה כי החלת החוק באופן זה עשויה להיחשב

שתי העתירות מתייחסות לטענה המרכזית של מנסחי החוק - שעונש המוות ירתיע מחבלים פוטנציאליים. לפי העותרים, הקהילה המדעית העולמית גובשה סביב מסקנה ברורה: אין ראיות אמפיריות לכך שעונש מוות מרתיע, ובפרט כשמדובר במניעים אידיאולוגיים.

בן גביר בנאום לאחר שעבר החוק עונש מוות למחבלים, צילום: אורן בן חקון

על פי העתירה, בדיוני הכנסת הצהיר השב”כ עצמו כי עונש המוות אינו מרתיע בהכרח, ואף עלול לפגוע בביטחון. עתירת עדאלה צירפה חוות דעת מטעם פרופ’ קרולין הויל מאוניברסיטת אוקספורד ופרופ’ רון דודאי מאוניברסיטת בן-גוריון, שני מומחים בינלאומיים בתחום עונש המוות, המגיעים למסקנה זהה.

בית המשפט העליון יצטרך להכריע תחילה בבקשה לצו ביניים, שתמנע את יישום החוק עד לפסיקה סופית. שתי העתירות טוענות כי ״מאזן הנוחות״ נוטה בבירור לטובת הקפאת החוק, שכן הנזק שייגרם למי שיידון למוות הוא בלתי הפיך, בעוד שדחיית יישום החוק אינה פוגעת באינטרס ציבורי מיידי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר