"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מבקשים השלמות": הרצוג מחזיר את בקשת החנינה של נתניהו למשרד המשפטים

בקשת החנינה של ראש הממשלה: בבית הנשיא החליטו להחזיר את הסוגייה לטיפול משרד המשפטים • "הפנייה נעשתה כחלק מהשלמת הבחינה המקצועית טרם גיבוש המלצה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ואין בה כדי ללמד על עמדה כלשהי ביחס לבקשה", אמרו בבית הנשיא

,עודכן
0השמעה
הנשיא הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו. צילום: אורן-בן-חקון-נועם-ריבקין-פנטון-פלאש90

בבית הנשיא הודיעו היום (ראשון), כי בהמשך לבחינתבקשת החנינה בעניינו של ראש הממשלהבנימין נתניהו, פנתה הבוקר היועצת המשפטית של בית הנשיא, עו״ד מיכל צוק, למחלקת החנינות במשרד המשפטים בבקשה להשלמות נוספות.

בהודעה נכתב: "בית הנשיא מבקש להדגיש את ההערכה הרבה לעבודתה המקצועית והיסודית של מחלקת החנינות, הן ביחס לחוות הדעת שהועברה והן לתפקידה המרכזי בהליך הפעלת סמכות החנינה.

השר עמיחי אליהו: אבי, הרב שמואל אליהו עזר לי לכתוב את החנינה // צילום: ערוץ הכנסת

בית הנשיא ביקש מהמחלקה השלמות בכל הנוגע לתקדימים בהפעלת סמכות החנינה בטרם הסתיים ההליך הפלילי, לרבות במקרים של מחוות מדיניות או עסקאות לשחרור חטופים. למרות הפערים המובהקים בין המקרים, ההשלמות נוגעות לעצם הפעלת סמכות החנינה תוך כדי הליך משפטי.

בנוסף, נתבקשו השלמות בנוגע לפערים בין חוות הדעת שהוגשו. כמו כן, בית הנשיא העביר למחלקת החנינות את פניות הציבור שהתקבלו בנושא, על מנת לנתח את הפניות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו,צילום: אורן בן חקון

הפנייה נעשתה כחלק מהשלמת הבחינה המקצועית טרם גיבוש המלצה לנשיא המדינה יצחק הרצוג, ואין בה כדי ללמד על עמדה כלשהי ביחס לבקשה. לאחר קבלת ההתייחסות המבוקשת, יימשך הטיפול בבקשה בהתאם לנהלים".

‏בנוסף, התבקשו השלמות בנוגע לפערים בין שתי חוות הדעת שהוגשו - אחת על ידי מחלקת החנינות במשרד המשפטים והשניה על ידי השר עמיחי אליהו.בהקשר זה חשפנו ״בהיום״ כי עו״ד דוד פטר סייע לאליהו לכתוב את חוות הדעת, בייחוד ביחס לסמכות הנשיא. כמו כן, בית הנשיא העביר למחלקת החנינות את פניות הציבור שהתקבלו בנושא, על מנת לנתח את הפניות.

עו"ד דוד פטר,צילום: עמית אביהוד
השר עמיחי אליהו,צילום: אורן בן חקון

בחוות הדעת של משרד המשפטים נטען כי אין מספיק תקדימים מהם ניתן ללמוד על סמכותו של נשיא המדינה להעניק חנינה לפני הרשעה, כלומר כאשר ההליכים הפליליים עדיין מתנהלים ואין "עבריין".

עם זאת, בחוות הדעת שהוגשה מטעם השר עמיחי אליהו נטען כי קיימים תקדימים כאלה. כעת מבקשים בבית הנשיא ממשרד המשפטים חוות דעת משלימה, ובעיקר התייחסות לטענה כי ישנם תקדימים נוספים מעבר לפרשת קו 300, לרבות מקרים של עסקאות שחרור חטופים או מחוות מדיניות, המהווים הפעלת סמכות בטרם הרשעה. בכך, לטענתם, מדובר בתקדים נוסף לעצם קיומה של הסמכות.

בבית הנשיא מבקשים למעשה ממשרד המשפטים להתמודד עם הסתירות בין חוות הדעת שהגיש לבין חוות הדעת מטעם השר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר