"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

היועמשי”ת: נתניהו פעל בניגוד עניינים - המשמעות נבחנת

בהרב מיארה התייחסה למינוי ד"ר יפעת בן-חי שגב ליו"ר מועצת הרשת השניה • המשנה ליועמ"שית גיל לימון: "רה"מ היה מצוי בניגוד עניינים, באופן שצריך היה למנוע ממנו כל מעורבות במינויה" • כזכור, בן-חי שגב היתה עדת תביעה במשפטו של נתניהו

,עודכן
0השמעה
היועמשי”ת קובעת כי רה"מ פעל בניגוד עניינים בנוגע לרשות השנייה. צילום: יונתן זינדל/פלאש 90, אורן בן חקון

היועצת המשפטית לממשלה קובעת כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו כשהשתתף בדיון והצביע על מינויה של ד”ר יפעת בן-חי שגב ליו”ר מועצת הרשות השנייה. השתתפותו של נתניהו בישיבה והעלאת הנושא על סדר יומה של הממשלה, למרות הסדר ניגוד העניינים שלו, נחשפה לראשונה בחדשות 13.

ד"ר יפעת בן חי-שגב, היתה עדת תביעה במשפטו של נתניהו,צילום: אורן בן חקון

במכתב שכתב המשנה ליועמשי”ת גיל לימון לחברות הכנסת קארין אלהרר ושלי טל מירון נכתב כי תכלית המגבלה שהוטלה על נתניהו היא “למנוע הפעלת סמכות שלטונית מקום בו לראש הממשלה עניין אישי בפעולה”. לימון הוסיף כי “מעורבותו של ראש הממשלה בקבלת החלטה ביחס לעד במשפטו יכולה לעורר חשש מפני ניגוד עניינים גם לאחר שזה סיים כבר את עדותו” שכן ההחלטה יכולה להיטיב עם העד או לפגוע בו “בהתאמה לפי תוכן עדותו, באופן שיש בו כדי להשפיע על העד וגם על עדים אחרים במשפט שעודנו מתנהל”.

בן-חי שגב הייתה עדת תביעה במשפטו של נתניהו, ושמה מופיע בהסדר ניגוד העניינים שלו משנת 2020, שאושר בפסיקת בג”ץ. נסיבות עדותה חריגות במיוחד: היא סטתה מגרסתה המשטרתית בבית המשפט, התביעה ביקשה להכריז עליה “עדה עוינת” ובית המשפט אפשר בעקבות כך להגיש את הודעותיה המשטרתיות.

המשנה ליועמ"שית לימון: נשלחה הודעה לשר התקשורת שלא להביא את הנושא לדיון,צילום: אורן בן חקון

לימון כותב במכתבו כי לפני ישיבת הממשלה בנושא מינויה בן חי-שגב נשלחה הודעה לשר התקשורת ולמזכיר הממשלה יוסי פוקס שלא להביא את הנושא לדיון. אך לפי המכתב, למרות זאת, “ראש הממשלה החליט על אף האמור בו להותיר את הנושא על סדר יומה של הממשלה”, והשתתף בדיון ובהצבעה.

בסיום המכתב נכתב כי: “ראש הממשלה היה מצוי בניגוד עניינים, באופן שצריך היה למנוע ממנו כל מעורבות במינויה של ד”ר בן-חי שגב, ופעל בניגוד לחוות הדעת שניתנה בעניינו. אנו בוחנים את המשמעות המשפטית של האמור, והדברים יובאו גם בפני בית המשפט בתשובה לעתירה שהוגשה בעניין זה לאחרונה, זו של ארגון העיתונאים והעיתונאיות".

שר התקשורת שלמה קרעי,צילום: אורן בן חקון

חברות הכנסת שלי טל מירון וקארין אלהרר מסיעת ״יש עתיד״ מסרו בתגובה: ״בזמן שהמדינה בוערת, ראש הממשלה עסוק במינויים פוליטיים של מי שיפקחו על התקשורת - תוך הפרה בוטה של הסדר ניגוד העניינים שלו. התשובה שקיבלנו מהיועמ״שית גלי בהרב מיארה מהמשנה ליועמ״שית גיל לימון היא חותמת רשמית להתנהלות לא תקינה. הציבור הישראלי ראוי להנהגה שמחויבת לחוק, לא לאינטרסים אישיים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר