״הדעת אינה נוחה”: הנציב קיבל את תלונת כחלון נגד היועמ״שית

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, מנחם פינקלשטיין, קיבל את תלונתו של עו״ד רואי כחלון, ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה ומי שכיהן כממלא מקום נציב שירות המדינה, נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.

בהחלטתו קבע פינקלשטיין כי התנהלות היועמ״שית הייתה לקויה בשני מישורים מרכזיים ביחס להימשכות החריגה של החקירה המשמעתית נגד כחלון, והן ביחס לאי־מתן מענה לפניותיו. “מצאתי את תלונתך שעניינה בהימשכות החקירה המשמעתית, מוצדקת”, כתב, והוסיף כי “היעדר המענה לפניותיך אינו תואם את הדין ואת הנחיותיה של היועצת עצמה”. 

הרקע לתלונה נעוץ בדיון שהתקיים בינואר 2025 בבג״ץ, בעתירה שביקשה לבטל את מינויו של כחלון לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה. במהלך הדיון הודיעה באת כוח היועמ״שית כי נפתחה בעניינו חקירה משמעתית. בג״ץ הציע פשרה לפיה מינויו של כחלון כממלא מקום נציב שירות המדינה, יוגבל לשלושה חודשים בלבד. זמן קצר לאחר מכן זומן כחלון לחקירה, שהופקדה בידי היחידה לבירור תלונות נחקרים במשרד המשפטים (מבת״ן), תחת פיקוחה האישי של היועצת.

על פי התלונה שהגיש כחלון לנציבות, במהלך שנת 2025 שלח כחלון שבע פניות בכתב ללשכת היועצת ולמבת״ן, בדרישה להאיץ את בירור התיק ולזמן עדי הגנה, אך לא קיבל מענה. רק בפברואר 2026 נשלחה אליו תשובה קצרה שלפיה החקירה “נמצאת בשלבים מתקדמים וקרובה לסיום”.

פינקלשטיין קבע כי התנהלות זו אינה עומדת בדרישות הדין, שלפיהן על רשות ציבורית להשיב לפנייה בכתב בתוך 45 ימים, והדגיש כי גם כאשר לא ניתן להשיב לגופה של פנייה יש חובה לעדכן את הפונה בדבר קבלתה ומסגרת הזמנים לטיפול בה .

ביקורת חריפה נוספת הפנה הנציב כלפי עצם התנהלות לשכת היועצת מול הליך הביקורת. לדבריו, קבלת ההתייחסות לתלונה הייתה “מלווה בקשיים”, ולבסוף נמסר מענה רק לאחר שהנציבות הודיעה כי בכוונתה להכריע בתלונה על בסיס החומר הקיים וגם אז לא ניתן הסבר לכך שפניותיו של כחלון לא נענו במועד הקבוע בדין.

בנוסף, מתח הנציב ביקורת על כך שכאשר פנתה הנציבות למבת״ן לקבלת התייחסות, נמנע ממנה מענה ישיר, לאחר שלשכת היועצת התערבה והעבירה את הטיפול אליה. “אין לקבל שגורם אחר ימנע מתן התייחסות כאמור”, כתב, והוסיף כי התנהלות כזו אינה ראויה ופוגעת בתקינות הליך הביקורת.

באשר למשך החקירה, קבע הנציב כי אף שמדובר במקרה מורכב ובנסיבות שחלקן אינן בשליטת היועצת, “הדעת אינה נוחה” מהותרת החקירה פתוחה במשך למעלה משנה בפרט כאשר היא מצויה, גם לשיטת היועצת, בישורת האחרונה.

עוד הדגיש כי השיהוי מקבל משנה תוקף נוכח הפגיעה האפשרית בכחלון, שכן הותרת החקירה פתוחה עלולה להשפיע על סיכוייו להתמודד על תפקידים בכירים בשירות הציבורי. לדבריו, דווקא העובדה שכחלון כיהן בתפקידים בכירים והאינטרס הציבורי בבירור העניין “אמורים לזרז את הטיפול בתיק” .

לצד זאת, ציין הנציב כי ניתן היה מלכתחילה לנהל את ההליך באופן יעיל יותר, לרבות באמצעות פעולה במספר ערוצים במקביל, וכי האתגרים שהובילו לעיכוב היו צריכים להילקח בחשבון כבר בשלב פתיחת החקירה.

בסיכום קבע פינקלשטיין כי התלונה מוצדקת, והמליץ ליועצת לקצוב מועד סביר לסיום החקירה ולעשות כל שביכולתה להביא למיצויה בהקדם. בנוסף המליץ לערוך הפקת לקחים בכל הנוגע לטיפול בפניות אזרחים, בעודו כותב אין מדובר במקרה בודד של אי־מענה לפניות מטעם לשכתה.

עם זאת, הבהיר הנציב כי סמכויותיו מוגבלות, וכי “קצרה ידה של הנציבות מלהושיע” מעבר למתן המלצות תוך ציון כי פתוחה בפני כחלון האפשרות לפנות לערכאות משפטיות לקבלת סעד נוסף.

על רקע המחלוקות סביב המינויים לנציבות שירות המדינה, הודיע השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי בחר למנות את דורון כהן, לשעבר מנכ״ל משרד האוצר ומנהל רשות החברות הממשלתיות, לתפקיד נציב שירות המדינה.

קדמה לכך שורת ניסיונות מינוי שלא צלחו: נתניהו מינה תחילה את רואי כחלון לממלא מקום, אך כהונתו הוגבלה בהחלטת בג״ץ לשלושה חודשים ללא אפשרות הארכה. לאחר מכן ביקש למנות את מנכ״ל משרד החוץ עדן בר־טל, אולם מועמדותו נפסלה על ידי היועמ״שית בשל זיקה פוליטית. ניסיון נוסף למנות את מנכ״ל הרבנות הראשית, יהודה כהן, לא התקדם לאחר שהתברר כי מתנהלת בעניינו בדיקה משמעתית.

בהמשך, אישרה היועמ״שית את המשך כהונתו של ממלא המקום, פרופ׳ דניאל הרשקוביץ. כהונתו, שהוארכה בתחילת חודש מרץ, צפויה להסתיים בקרוב.