בעקבות פיתוח ובינוי של שכונה חדשה ביישוב להבים בית המשפט הורה כבר בשנת 2015 להזיז את מגוריהם של משפחת אלהוואשלה ואבו ראשד מביתם ביער להבים. היום (רביעי) בית המשפט העליון דחה את עתירת משפחות אבו ראשד נגד פינויין מהמקרקעין שבהם הן מתגוררות בתוך יער להב, מצפון ליישוב להבים.
הפגנה גדולה הבוקר של הבדואים בנגב נגד החלטות הממשלה הרוס בתים בכפרים הלא מוכרים // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
לאחר שבשנת 2015 התנערה המדינה מהסכם היישוב שלהם באיזור יער להבין צפונית ליישוב להבים, החלו העוצרים לחפש פתרון מגורים ליישוב קבע, בין היתר ביקשו להתיישב ביישוב להבים הסמוך או ברהט. העותרים טענו כי חלו שינויי נסיבות בעקבות אישור תוכנית להקמת שכונה חדשה של להבים על הקרקע, ולכן יש לאפשר להם להסדיר את מגוריהם במקום. המדינה טענה מנגד כי מדובר בניסיון נוסף לדחות את יישום פסקי הדין הקודמים, וכי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר.
השופטים אימצו את עמדת המדינה והמועצה המקומית להבים ודחו את העתירה על הסף. עם זאת, בפסק הדין הודגש כי מדובר בסוגיה מורכבת ורגישה, וכי המדינה נותרה נכונה להידברות עם העותרים למציאת חלופות מגורים מוסכמות ביישובי קבע, בהם אבו קרינאת וקסר א-סר, במנותק מהליכי הפינוי.
בני משפחת אבו ראשד טוענים כי אין מדובר בסכסוך מול להבים אלא מול המדינה ורשות הבדואים. לדבריהם, מאז שנות ה-80 התקיימו בינם לבין המדינה הסכמים שאפשרו מגורים וחקלאות בשטח, לרבות החזקת עדר כבשים, וכי לאורך השנים פעלו להסדרה מוסכמת של ההתיישבות. עוד הם טוענים כי בעבר הוצעו להם חלופות באזור רהט אך בהמשך המדינה חזרה בה מהן, וכעת נותרה על הפרק הצעה באזור אבו קרינאת שאינה נותנת מענה מלא לצרכיהם החקלאיים. לדבריהם, בג”ץ לא התערב בשאלת החזרה מהחלופות והותיר את ההכרעה בידי רשות הבדואים, והם מתכוונים להמשיך במגעים מולה.
משפחת אבו ראשד ואלהאוושלה מונים כ400 נפשות וחולשים על שטח של כ750 דונם בין היתר כדאי חקלאי למרעה של 3000 כבשים. לטענתם אף אחד מהפתרונות שניתנו להם לא ריאליים למגורים יחד עם המרעה באיזורים שהוצעו להם והבגצ הוגש כדי לקבל חלופות רלוונטיות למגורים.
מהמועצה לכפרים הבלתי מוכרים בנגב נמסר: "אם משפחות אבו ראשד ואלהואשלה היו יהודיות, הן היו זוכות לבתים בחינם בשכונה החדשה של להבים שתיבנה במקום בתיהם, לפי ההיגיון של התחדשות עירונית. המדינה אישרה להם בהסכמים חתומים לשבת במקום במשך 40 שנה. בתי המשפט יכלו לדרוש את שילובם ופיצויים בלהבים על קרקע מוצקה במגוון דרכים משפטיות, אך הם בחרו שלא לעשות זאת. הסיבה היא שבישראל נהוגה מדיניות רשמית אך שקטה של עידוד סגרגציה גזעית. כך בלהבים, כך בדימונה המסרבת לקבל את תושבי ראס ג'ראבה, וכך בשיח הרעיל בכרמית, בעומר, בלשכת ראש עיריית באר שבע וכמעט בכל מקום. אנו מייחלים לישראל של אחוות עמים ושלום. רמדאן כרים ומובארק".
בנגב מסרו: "הרשות מכבדת את פסק הדין של בית המשפט העליון שאימץ את עמדת המדינה ודחה את העתירה. לדבריה, מדובר בסוגיה מורכבת, ובשנים האחרונות נעשו מאמצים מתמשכים להידברות עם המשפחות למציאת פתרון מוסכם".
עוד הוסיפו: "הרשות ציינה כי הוצעו למשפחות מגרשים ביישובים אבו קרינאת וקסר א־סר, לצד פתרונות משלימים הכוללים שטחי מרעה ומכלאות צאן בהתאם לצורכיהן. עוד הבהירה כי מגורים מחוץ ליישובים מוסדרים אינם אפשריים מבחינה תכנונית ומשפטית". ברשות הדגישו כי ימשיכו לפעול לקידום פתרון חוקי ובר־קיימא בשיתוף כלל הגורמים הרלוונטיים.
את להבים ייצג בעתירה עו"ד דוד יבורסקי ממשרד עוה"ד ד"ר גדעון פישר. בעקבות פסק הדין, מסר ד"ר עו"ד גדעון פישר: "נכון עשה בית המשפט העליון באימוץ הטענות המשפטיות שמשרדנו הציג בפניו, בדגש על השיהוי הרב בהגשת העתירה מצד העותרים, שבית המשפט כבר הכריעה בעניינם בערכאות שונות. עם זאת, ועל מנת למצוא פתרון הוגן, נכון לקדם הידברות עם העותרים למציאת חלופות מגורים מוסכמות, במנותק מהליכי הפינוי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו