עושק קשישים (אילוסטרציה). צילום: Getty Images

תקדים בעליון: תובענה ייצוגית נגד חברות האשראי בפרשת "עושק הקשישים"

העליון קיבל את הערעור והורה לנהל תובענה ייצוגית נגד שלוש חברות האשראי, בטענה שלא פעלו למנוע חיובים פסולים שביצעו חברות שיווק ישיר כלפי קשישים • השופטים הדגישו את פגיעות האוכלוסייה המבוגרת וקבעו כי זהו ההליך היעיל וההוגן לבירור המחלוקת • התיק יוחזר למחוזי להמשך הדיון

[object Object]

בית המשפט העליון קיבל היום (שני) את הערעור בפרשת "עושק הקשישים" והורה לאשר ניהול תובענה ייצוגית נגד שלוש חברות כרטיסי אשראי, בטענה כי לא פעלו כנדרש למנוע חיובים פסולים שביצעו חברות שיווק ישיר כלפי אזרחים ותיקים. בפסק דין עקרוני נקבע כי בנסיבות העניין, ההליך הייצוגי הוא הדרך היעילה וההוגנת לברר את המחלוקת.

נעצרו 3 חשודים בהונאת קשישים והתחזות (ארכיון) // דוברות המשטרה

התביעה הוגשה במקור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשם לקוחות קשישים אשר לטענתם חויבו בכרטיסי האשראי בגין מוצרים ושירותים שלא הוזמנו כדין או ללא תמורה ראויה, בעקבות פעילותן של חברות שיווק ישיר. לטענת המערערים, חברות כרטיסי אשראי לישראל בע"מ, מקס איט פיננסים בע"מ וישראכרט בע"מ ידעו או היו צריכות לדעת על דפוסי חיוב חריגים ועל ריבוי תלונות והכחשות עסקה מצד קשישים, אך לא פעלו די כדי למנוע את הנזק, להפסיק התקשרויות עם עסקים בעייתיים או להתריע בפני הלקוחות.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת האישור, אף שסבר כי למבקשים עומדת עילה משפטית וכי קיים אינטרס ציבורי בבירורה, בקובעו כי תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה בשל הצורך בבירורים פרטניים ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה. עוד נקבע כי יהיה צורך להכריע בנפרד לגבי כל חברת שיווק ישיר ולגבי כל עסקה ועסקה.

בקשת אישור התביעה הייצוגית נדחתה במחוזי. בית המשפט המחוזי בתל אביב, צילום: גדעון מרקוביץ'

בערעור טענו המערערים כי שגה המחוזי בקביעתו, וכי בהיעדר הליך ייצוגי תימנע בפועל מאוכלוסייה מבוגרת ופגיעה האפשרות לממש את זכויותיה. מנגד טענו חברות האשראי כי האחריות הישירה למעשי המרמה מוטלת על חברות השיווק הישיר, וכי הדין אינו מטיל עליהן חובה יזומה להתריע או לבטל חיובים ללא פנייה פרטנית מצד הלקוח.

בית המשפט העליון פתח את הדיון בהתייחסות רחבה לחומרת התופעה. השופט עופר גרוסקופף ציין כי מדובר ב"תופעה המכוערת של עושק קשישים" והדגיש את פגיעותה הייחודית של אוכלוסייה זו, בין היתר בשל שינויים קוגניטיביים, היחלשות מסגרות חברתיות ותלות במידע המוצג להם. נקבע כי נדרש מענה משפטי הולם וכי אכיפה ציבורית ואכיפה פרטית הן מנגנונים משלימים.

תופעה מכוערת ורחבת היקף. עושק קשישים (אילוסטרציה), צילום: Getty Images

לגופו של עניין קבע העליון כי יש לקבל את הערעור ולאשר את התובענה כייצוגית, בכפוף לשינויים מסוימים בהגדרת הקבוצה ובאופן ניהול ההליך. נקבע כי כאשר מדובר בסוגיה ציבורית-חברתית בעלת חשיבות מובהקת, על בית המשפט לעשות כל שביכולתו לקדם את בירורה במסגרת הליך ייצוגי, וכי בנסיבות המקרה מדובר בדרך המעשית היחידה למיצוי זכויות חברי הקבוצה. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך בירור בהתאם להנחיות העליון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו