"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסרטון שתיעד הוכיח: "ניקוי הפנים" הפך לתקיפת קשישה בבית אבות

מטפל שהועסק בבית אבות הורשע בעבירה של תקיפת חסר ישע שגרמה חבלה של ממש • השופט קבע כי, הבעות המכאוב על פניה של נפגעת העבירה אינן מותירות ספק באשר לעוצמת הכוח שהופעל

,עודכן
0השמעה
קשישה (אילוסטרציה). צילום: GettyImages

קשישה בת 89, דמנטית וללא יכולת תקשורת, הותקפה באלימות על ידי מטפל בבית אבות בעת ש"ניקה את פניה" לכאורה. הקשישה ישבה לאכול בחדר האוכל בבית אבות ואז ניגש אליה המטפל וניגב את פניה בחוזקה שוב ושוב עד שהותיר על פניה סימנים.

סרטון שתיעד את האירוע הוביל את בית משפט השלום לקבוע: לא מדובר בתקיפה קלה, אלא בעבירה של תקיפת חסר ישע שגרמה חבלה של ממש.

שוד אלים של קשישה בת 87 ברחוב ביאליק ברמת גן// דוברות המשטרה

על פי כתב האישום, הנאשם הועסק כמטפל בבית האבות "מרכז אזורי לקשיש". לפני כשנתיים בחצי, בעת שהקשישה א', שהיתה כבת 90, ישבה בחדר האוכל ואכלה, ניגש אליה הנאשם במסגרת תפקידו, הסיר באגרסיביות את סינר האוכל מצווארה וניגב בחוזקה את פיה באמצעותו.

בהמשך הסיר סינר נוסף וניגב בחוזקה ובאגרסיביות את פיה ולחץ בכוח על אפה ואזור פניה במשך מספר שניות. לאחר מכן הסיר סינר שלישי וניגב שוב בחוזקה את אפה ופיה. כתוצאה ממעשיו נגרמו לקשישה חבלה באף ושריטה בשפה התחתונה.

מהי "חבלה של ממש"?

במענה לכתב האישום הודה הנאשם בביצוע עבירה של תקיפת חסר ישע על ידי אחראי, אך כפר בכך שנגרמה חבלה של ממש. לטענת ההגנה, מדובר בפגיעה מינורית וחולפת.

התביעה טענה מנגד כי יסודות העבירה מתקיימים במלואם, וכי הסימנים שנותרו על פניה של נפגעת העבירה מגבשים חבלה של ממש, לצד מכאוב הנלמד מן הסרטון ומתיעוד רפואי. לשיטתה, די בביטוי מוחשי לחבלה ואין צורך בפגיעה חמורה או קבועה.

השופט אחסאן חלבי קבע כי השאלה המרכזית היא האם הפגיעות עולות כדי "חבלה של ממש". מן הראיות שהוגשו בהסכמה, לרבות תמונות ותיעוד רפואי, עלה כי לנפגעת נגרמה חבלה באף ושריטה בשפה, והדבר אף אושר בחקירות הנאשם. השופט הדגיש כי לא רק שקיים ביטוי ויזואלי חיצוני מוחשי, אלא שהחבלות נתמכו בתעודות רפואיות ובמעקב סיעודי.

בהתייחס לסרטון שתיעד את האירוע קבע השופט כי הוא מלמד על "הפעלת כוח שאינו מותאם ואינו סביר", וכי הבעות המכאוב על פניה של נפגעת העבירה אינן מותירות ספק באשר לעוצמת הכוח שהופעל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר