"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

המהלך שמנטרל את מתנגדי בית המשפט

החלטת נשיא בית המשפט העליון להעביר לשופט סולברג את הטיפול בעתירות נגד ועדה ממלכתית נכונה וגם נבונה • ובעיקר מוציאה את האוויר מבלון התוקפים

,עודכן
0השמעה
השופט נעם סולברג. צילום: אורן בן חקון

אין צורך לקנא בנעם סולברג. גם אין סיבה. גם ללא החלטתו האחרונה של הנשיאיצחק עמית, להעביר לסולברג את הסמכות לקביעת ההרכב שידון בעתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ידיו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון עמוסות לעייפה.

מרדכי דוד חוסם את רכבו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

לצד העבודה השוטפת והשוחקת, "סומן" השופט סולברג על ידי תומכי הממשלה ומתנגדיה כ"שופט מזן אחר". מה לא אמרו עליו עד היום? "מתנחל", "ביביסט", "דתי", "ביטחוניסט", "איש ימין קיצוני", "חלש, עדין מדי". אלה הם רק חלק מהכינויים שמבקריו ביקשו להדביק לו.

במישור המשפטי תויג לא אחת כשמרן, פסיבי, ממלכתי. כל התיוגים האלה - חוטאים לאמת. לא מפני שאינם נכונים בסיטואציה מסוימת, אלא מפני שהם מבטאים "אמת לשעתה" (אם להשתמש במונח משפטי שנטבע בבית המשפט העליון באחת הסוגיות המשמעותיות ביותר שבהן נטל השופט סולברג חלק).

המציאות מלמדת שהתיוגים החוזרים ונשנים שבהם מבקשים משפטנים, עיתונאים ופרשנים לייחס לשופטי בית המשפט העליון אינם עומדים תמיד במבחן הביקורת והמציאות.כך, למשל, השופט אשר גרוניס, שתויג כ"גדול השמרנים", זכה לתמיכת הימין מתוך ציפייה שיהווה משקל נגד לאקטיביזם השיפוטי. גרוניס אכזב אותם. בפועל, כמו שופטים "שמרנים" אחרים, פסק לפי שיקול דעתו המקצועי בלבד, ואף הצטרף לפסילת חוקים של הכנסת. כך נהגו גם שופטים אחרים שתויגו כ"שמרנים מובהקים".

השופט סולברג אינו יוצא דופן בעניין זה. עמדותיו בעניין חובת צמצום השימוש בעילת הסבירות במשפט המנהלי ידועות, והוא נתן להן ביטוי בכתב ובעל פה. לא אחת מצא עצמו המשנה לנשיא סולברג בעמדת מיעוט מול חבריו להרכב. בעת האחרונה זה קרה, יותר מפעם אחת, אל מול חבריו ל"הרכב הבכיר" בבית המשפט הנוכחי, הנשיא עמית והשופטת ברק־ארז (רק אתמול הערב מצא עצמו שוב "לעומתי" מולם, כאשר דעת המיעוט שחו בעתירת הדרך הראויה למינוי נציב שירות המדינה נתקבלה והייתה לדעת רוב בדיון הנוסף, הניגוד לעמדת עמית וברק-ארז).

אבל מכאן ועד המחשבה שתוצאת כל שאלה שתונח לפתחו תהיה ידועה מראש בשל עמדותיו אלה - הדרך הרחוקה.

יש לזכור, כי למרות "שמרנותו" הנטענת, הצטרף השופט סולברג בעבר לעמיתיו שפסלו חוק של הכנסת, בשל הפגמים הרבים שנפלו בהליך קבלתו.

יתר על כן, אותו צו על תנאי, שמחייב כיום את הממשלה לנמק מדוע לא תוקם ועדת חקירה ממלכתית (ולא ועדה ממשלתית או ציבורית "מטעם"), ניתן על ידי לא אחר מאשר שלושת השופטים שתויגו לא פעם כ"סמנים הימניים והשמרנים" בהרכבו הנוכחי של בית המשפט העליון - השופטים מינץ, שטיין וכשר.

הבלון התפוצץ

החלטתו של הנשיא עמית להעביר את ההכרעה בסוגיית קביעת הרכב שבעת השופטים שידונו בעתירה היא החלטה נכונה וגם נבונה. במישור המהותי, יש בה כדי להסיר חשש שמובע תדיר פן לנשיא יצחק עמית יש אינטרס "אישי" בתוצאת העתירה.

במישור הטקטי, הוציאה החלטה זו בתוך שנייה את כל האוויר מבלון התוקפים את בית המשפט בעניין קביעת ההרכבים.

המשנה לנשיא סולברג עשוי ללכת בדרך שהתוו קודמיו ולקבוע "הרכב סניוריטי", שבו יישבו שבעת השופטים הוותיקים ביותר שמכהנים כיום בבית המשפט העליון. הוא יכול לבחור בדרך אחרת, של הרכב אחר שלטעמו אולי ייתן ביטוי "מאוזן" יותר.

דבר אחד בטוח: כדרכו בכל שנות שפיטתו, זה כ־28 שנים, הוא יקבל את החלטתו גם בעניין הנוכחי ב"דרכי נעם", בלי רעש וצלצולים, מתוך ניקיון כפיים, מתינות, שיקול דעת, יושר ויושרה, לפי מיטב שיפוטו, ללא מורא וללא משוא פנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר