השופט שטיין: בית המשפט העליון לא מנהל את חופש הביטוי ולא את הצבא

בית המשפט העליון החל היום (רביעי) לדון בחמש עתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה לסגור את תחנת הרדיו גלי צה"ל. ההחלטה התקבלה על בסיס המלצת ועדה מייעצת שהקים שר הביטחון. בין העותרים נמנים עמותות, ארגוני תקשורת ועובדי התחנה - לשעבר ובהווה.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי הוא מצטרף לעמדת העותרים. מנגד, הממשלה טוענת שההחלטה התקבלה כדין ובמסגרת סמכותה, ודורשת לדחות את העתירות. במהלך הדיון התפרצה חברת הכנסת טלי גוטליב מהקהל וקראה: "גם הפסקת התקשורת עם עיתון הארץ, אנחנו לא חייבים".

"סגירת התחנה דורשת חקיקה ראשית"

עורך הדין אורי הס, המייצג את התנועה לאיכות השלטון - אחד הגופים העותרים - טען בפני ההרכב כי הממשלה חסרת סמכות לקבל החלטה על סגירת התחנה. לדבריו, החלטה מסוג זה מחייבת חקיקה ראשית, כלומר החלטה של הכנסת.

"אף אחד לא חולק על כך שיש אנומליה בקיומה של תחנת שידור בצבא, וזה נכון לומר שברוב המדינות הדמוקרטיות אין תחנות שידור בצבא אך האנומליה האמיתית שבה אנחנו עוסקים היא לא העובדה שמתקיימת תחנת צבא אלא העובדה שמתקיימת בתוך הצבא תחנת רדיו חופשית עצמאית שמקיימת תקשורת ביקורתית כמו כל כלי תקשורת אחרת", אמר עו"ד הס.

בהמשך דבריו הפנה הס את תשומת הלב להקשר הרחב יותר של פגיעה בכלי תקשורת. "לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר בתקופה שבה יש פגיעה משמעותית בכלי תקשורת נוספים כמו התאגיד, הארץ", ציין. בנקודה זו התפרצה שוב גוטליב מהקהל וקראה: "אנחנו לא חייבים להמשיך עם ההתקשרות של הארץ".

"הכנסת שידרגה את מעמד התחנה"

הטיעון המשפטי המרכזי של עו"ד הס התמקד בכך שאמנם גלי צה"ל לא הוקמה באמצעות חקיקה ראשית, אולם כיוון שקיימים אזכורים של התחנה בדברי חקיקה שונים, הרי שגם סגירתה מחייבת חקיקה ראשית. "הכנסת שדרגה את מעמדה של התחנה, למשל התדרים לגל״צ הוקצו בחקיקה ראשית", טען.

השופט אלכס שטיין הקשה על הטיעון ושאל: "נניח ששר הביטחון נכנס לתפקיד והוא והרמטכ״ל סימנו להם כמטרה לסגור את פלס״ר נחל, האם אין לו סמכות?"

עו"ד הס השיב כי המקרים אינם זהים, מכיוון שבהליך הנוכחי נפלו פגמים לאורך כל התהליך ונדרש נימוק רציונלי כדי לסטות מהמסקנות של הוועדה הקודמת שבחנה את הנושא.

שטיין מקשה

השופט שטיין המשיך: "אז אם יש נימוק רציונלי לסגור את התחנה, אתם מושכים את העתירה?".

עו״ד אמיר בשה, שמייצג את ארגון העיתונאים, התייחס בטיעונו לבג״ץ קול העם - אחד מפסקי הדין ההיסטוריים העוסק בחשיבות חופש הביטוי בישראל ובאיזון שבין חופש העיתונות לבין צרכי הביטחון.

השופטת דפנה ברק-ארז העירה כי עניין ״קול העם״ עסק בעיתונים פרטיים. ״המקרה שלנו דומה יותר להאם הממשלה הייתה מחליטה למשל לסגור את לשכת העיתונות הממשלתית״, אמרה.

השופט שטיין העיר: ״יש לעשות הבחנה בין כשהממשלה עושה מעשה אקטיבי, לבין שהממשלה אומרת לא נתקצב - שזה מחדל. אין חובה לתמוך בחופש הביטוי של מישהו אחר - כלומר מותר לבן אדם לדבר אבל אין חובה להקשיב לו, תדבר על חשבונך.״

ברק-ארז הסתייגה מעט מדבריו: ״אנחנו בסך הכל מאתגרים את אדוני. אני אומרת מנקודת מבטי שיש מצבים שבהם למשל אם יש הקצבה מפלה אז מחדל כן יכול להצדיק התערבות, הכל תלוי בנסיבות.״

עו״ד בשה הוסיף כי צריך לזכור שלתחנה יש מחלקת חדשות דומיננטית וחשובה וזה לב האירוע. ״זה כלי תקשורת ציבורי, עם מחלקת חדשות עצמאית, עובדים בו גם אזרחים, היו המון פגמים בוועדה המייעצת וחשוב שייקח בחשבון את החופש הזה ואת התהליך הלא עניני שהיה בנושא הזה.״

"התחושה שלי שלפי הטענות שלכם אי אפשר אף פעם לסגור"

השופט שטיין הקשה על העותרים: ״התחושה שלי היא שלפי הטענה של גברתי אי אפשר אף פעם לסגור את התחנה, בית המשפט לא מנהל את הצבא".

הוא המשיך: "את לא מתכוונת לחופש הביטוי, את מדברת על חופש לקבל מידע מסוים. חופש הביטוי זה ביטוי וגישה למידע. אין שום דבר בחופש הביטוי שמחייב דרך מסוימת לביטוי, ודרך מסוימת לקבל גישה למידע".

עו״ד גרוסמן מארגון העיתונאים טענה כי מדובר בפגיעה קשה בחופש הביטוי. השופט שטיין הקשה עליה: ״נניח שמחר הרמטכ״ל ושר הביטחון עושים חשבון ומגיעים למסקנה בהליך לגמרי ענייני, אחרי ששמעו את כולם, שצריכים לסגור את התחנה - זה בסדר מבחינת גברתי?"

עו״ד גרוסמן השיבה כי הנושא צריך להיבחן בדרכים נוספות, ושטיין הגיב: ״התחושה שלי היא שלפי הטענה של גברתי, אף פעם אי אפשר לסגור״. והוסיף: ״את לא מתכוונת לחופש הביטוי, את מדברת על חופש לקבל מידע מסוים. חופש הביטוי זה ביטוי וגישה למידע. אין שום דבר בחופש הביטוי שמחייב דרך מסוימת לביטוי ודרך מסוימת לקבל מידע״.

עו״ד גרוסמן ציינה כי רוב המימון של גלי צה"ל ממילא מגיע מחסויות. ״אפילו אם משרד הביטחון יפסיק לתקצב את התחנה, היא תוכל לחיות מכוח ההחלטה של המחוקק לממן אותה על ידי חסויות. אם המחוקק היה רוצה, היה יכול לקבוע שתהיה לגל״צ דקה של חסויות והיא הייתה קורסת״.

היועמ״ש: "אין חזקת תקינות להחלטה"

עו״ד ענר הלמן, נציג היועץ המשפטי לממשלה, פתח בהבהרה: ״צריך לזכור שאנחנו כרגע בדיון האם יש לתת צו על תנאי, ויש בהחלט מקום לתת צו על תנאי בעתירה״.

הלמן הדגיש כי אין חזקת תקינות להחלטת הממשלה: ״כשהממשלה ישבה וקיבלה את ההחלטה היא לא נדרשה בכלל לחוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה - זה בכלל לא מתקבל על הדעת ורק על סמך זה יש לתת צו על תנאי״.

נציג היועמ״ש שאל: ״איך מתקבלת החלטה מנהלית בממשלת ישראל לסגירת תחנת רדיו שמאזינים לה מיליון אנשים ושומעים בגלי צה״ל כרבע מאוכלוסיית המדינה מדי יום? זה פגיעה במרקם הישראלי. מדובר בתחנת שידור מרכזית שפגיעה בה היא לא רגילה״.

הלמן ציין כי שר הביטחון החליט למנות ועדה שנתיים אחרי שמונתה ועדה קודמת. ״ב-99% מהמקרים אנחנו מייצגים את ממשלת ישראל. לשיטתנו, מותר לשר חדש לבחון מחדש אם הוא רוצה, אבל כשמשהו קורה בזמן מאוד קצר צריך הסבר למה עושים את זה, צריכה להיות הנמקה״.

לדבריו, ״מי שמבקש לקבל עצה אמיתית מוועדה ולשמור על ראש פתוח, הוא לא אמור להנחות את הוועדה. רק הדבר הזה מצדיק צו על תנאי״.

נציג היועמ״ש הוסיף: ״תקשורת זה נושא רגיש, אף אחד לא אוהב ביקורת ובוודאי שהממשלה לא אוהבת ביקורת - ולא שנה לפני תקופת בחירות״.

הוא מתח ביקורת חריפה על הרכב הוועדה: ״הוועדות הקודמות ישבו בהן אנשי מקצוע שאמורים לשקול שיקולים שהם לא פוליטיים ולתת עצה מקצועית אמיתית. בוועדה הנוכחית לא היה גורם מקצועי, אין עיתונאי, ויו״ר הוועדה שהוא אלוף בדימוס מזה עשור התפטר. כבר בזה אפשר לבטל״.

מפריעה מהקהל צעקה על נציג היועמ״ש - והוצאה מהאולם

במהלך דברי נציג היועץ המשפטי לממשלה התפרצה נוכחת מהקהל וצעקה: ״אתם משרתים רק את השמאל, אצלכם אומרים שאנחנו הורגים 1,000 עזתים ביום, חבר מביא חבר רק אם אתם בצד הנכון, רואים לכם הכל, צופפתם שורות, אנחנו רואים לכם ולא נוותר לכם. היועצת המשפטית הלא-לגיטימית הזאת, נגמרו החגיגות, כל האוטובוסים מוכנים, נפוטיזם בגלי צה״ל״.

נציג היועמ"שית המשיך: ״העובדה שממשלת ישראל מקבלת החלטה שבמקביל תאגיד השידור הציבורי משותק מזה זמן, ואם לא משותק אז לא ממנים מספיק חברים למועצת התאגיד זו דרמה. העובדה שעכשיו הממשלה מקדמת את חוק השידורים, הממשלה מקדמת חוק שבין היתר מבטל את ההפרדה בין חברת החדשות של ערוצים 12,13 מהבעלים המסחריים של הערוץ, תאגיד שידור ציבורי על חשבון המדינה לא יהיה, מערכות חדשות עצמאיות רוצים לשנות, את עיתון הארץ כי לא מוצא חן בעיניי הממשלה מבטלים מנויים. כבודכם, אנחנו לא בתיק רגיל, אנחנו בתיק של תקשורת".

"עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שדרך המלך היא חקיקה ראשית ואמרו את זה כבר לממשלה בשנת 2022. כשאתה לא הולך בדרך המלך עולה שאלה למה - רק עצם שהממשלה לא הלכה בדרך המלך, מצדיק צו על תנאי כדי שהממשלה תסביר למה".

השופט שטיין: "הפה שהקים הוא הפה שיכול לסגור, אני חושב ועדיין לא שוכנעתי אחרת כי לממשלה יש סמכות לסגור את גלצ. אבל גם את זה היא צריכה לעשות בהליך סדור. הליך מנהלי סדור לא יכול להיות שמסקנותיו כתובות בו עוד לפני שקוים, כמו שנכתב במכתב של שר התקשורת תחת סמל המדינה".

שטיין התייחס למכתב ששלח קרעי לכ"ץ במרץ 2024 שבו הוא כבר קובע כי צריך לגבש את ההסדרים הנדרשים לסגירת התחנה במיידי - זאת, עוד לפני שהתכנסה הוועדה הציבורית.

השופט כשר גם הקשה על עו״ד פטר, ב״כ הממשלה בהקשר של המכתב ושאל: "השאלה הייתה האם כעס על תוכן השידור הוא שיקול פסול? היה נדמה לי שקיבלתי תשובה של כן מה שמציג מזה". עו״ד פטר השיב: "מדיניות לא סטרילית אמורה לשקף את השקפת העולם של האנשים שהצביעו לאותו נבחר ציבור".

השופט כשר המשיך להקשות: "האם אמירה של שר הביטחון שמה שהיה זה לא מה שיהיה, לא משאיר לוועדה הזאת תשובה אחת לבחור? שר הביטחון אמר מראש לוועדה מראש - רבותיי שיהיה ברור, את זה אני לא אקבל". עו״ד פטר השיב: "הוועדה לא הייתה חייבת לספק דבר". כשר התייחס להרכב הוועדה: "נדמה לי שאין ועדה אחד שיש לו רקע אחר, שהתבטא בעבר בעד גל״צ למשל. אם כמו שאתה טוען שהוועדה לא התבקשה לתת תשובה אחת, אז נראה שהיה אפשר לכוון את חברי הוועדה".

פטר: "אי אפשר לומר שבגלל ששר התבטא או חבר וועדה הביע עמדה אז זה פגם מנהלי".

כשר: "הנחתי המון הנחות לטובת הטיעון של אדוני. ראינו מכתב והתבטאות שמעידים על שיקולים זרים, אתה אומר שעובדה שמינו וועדה תלויה שמעידה על כך שהיו מוכנים לשמוע אחרת. אז אני בודד את הוועדה ואין אחד שאפשר לומר עליו, שמביא קול אחר, למשל שיצביע בעד גל״צ. לעומת זאת יש שניים דיי מובהקים שאפשר לומר עליהם אחר. אני חוזר ואומר אם מה שפותר את ההתבטאויות זו הוועדה הבלתי תלויה, אז אני שואל אם זה הרעיון - נשים אנשים שיש סיכוי שלא יסכימו איתנו, אני שואל למה לא שמו מישהו אחד כזה ולו בשביל העשרת הדעות בשביל לקבל אולי דעה שהשר לא ציפה לקבל?"

עו״ד פטר: "אני חולק על התזה בהתחלה שיש פה פגם שצריך לרפא. אם ממנים חברי ועדה רבים, כאשר נגד מזכיר הוועדה טוענים שהוא פעיל במפלגה".

כשר: "אם הוא רץ במפלגה הזאת לבחירות במשך ארבע פעמים, נו באמת".

עו״ד פטר: "מה הבעיה בלרוץ לבחירות?"

כשר: "כלום, אבל אם מקימים וועדה בלתי תלויה, וממנים מישהו שרץ לבחירות במפלגה שלו ארבע פעמים, הוא לא נשמע לי המועמד הכי עצמאי".

נציין כי השופטים לא משוכנעים מהטענה להיעדר סמכותה של הממשלה להחליט על סגירת גל״צ, אלא שמים דגש על הפגמים המנהלים שהיו לאורך קבלת ההחלטה. 

ההערכה היא כי יינתן צו על תנאי עד שהממשלה תנמק את החלטתה שלא לבטל את סגירת התחנה.