"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קטין דקר תלמיד בעין וטען ל"הגנה עצמית" - ביהמ"ש לא התרשם

בית המשפט העליון דחה את ערעורו של התלמיד בן ה-15 שדקר את חברו לכיתה, בעקבות סכסוך שהסלים • בית המשפט העליון טען כי מדובר בדוגמה נוספת ל“קלות הבלתי נסבלת של שימוש באלימות, קשה ובוטה, לפתרון סכסוכים על זוטי דברים” • זה העונש שקיבל

,עודכן
0השמעה
הדקירה (אילוסטרציה). צילום: דוברות המשטרה

בית המשפט העליון דחה השבוע את ערעורו של קטין שדקר את חברו לכיתה בעינו. בכך, קיבל הנאשם 15 חודשי מאסר בפועל ופיצוי בסך 20,000 שקלים לקורבן.

על פי כתב האישום, בהן הודה הנאשם במסגרת הסדר טיעון, הגיע הקטין לבית הספר כשהוא נושא עמו סכין מתקפלת באורך של כ־8 סנטימטרים. במהלך שיעור נזרק לעברו כדור נייר, וזה הוביל לאירוע שהסלים במהרה. הנאשם השליך שני כיסאות, איים בדקירה, שלף את הסכין ולבסוף דקר את חברו לכיתה בעינו השמאלית - וגרם לו לנזק חמור. בגין מעשיו, הורשע הקטין בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין שלא כדין.

זירת הדקירה בבית הספר באשדוד // ללא קרדיט (ארכיון)

בגזר הדין שניתן בבית המשפט לנוער, עמד בית המשפט על הפגיעה הקשה שנגרמה לנפגע העבירה. הנפגע, שתואר כתלמיד מצטיין ובעל אורח חיים ספורטיבי, סובל מאז האירוע מקשיים נפשיים משמעותיים, ניתוק חברתי ופגיעה ממשית בעתידו, לרבות אובדן האפשרות לשירות קרבי. מנגד, הובאו בפני הערכאה הדיונית מכתבים ועדויות בדבר מצבו של המערער, החרטה שהביע, השתלבותו בהליכי טיפול, ולצד זאת, קושי מתמשך בנטילת אחריות מלאה למעשיו.

בערעור שהגיש הנאשם לבית המשפט העליון הוא ציין כי העונש חמור וסוטה ממדיניות הענישה הראויה לקטינים. הוא הפנה לגילו הצעיר, להודאתו בעובדות, להמלצות שירות המבחן להימנע ממאסר בפועל ולהליכי השיקום שעבר. עוד נטען כי החזקת הסכין, לשיטתו, הייתה לצורך הגנה עצמית.

“לא ניתן להפריז בחומרת האירוע”, כתב השופט בתגובה לערעור, והוסיף כי מדובר בדוגמה נוספת ל“קלות הבלתי נסבלת של שימוש באלימות, קשה ובוטה, לפתרון סכסוכים על זוטי דברים”. עוד נקבע כי העובדה שהאירוע התרחש דווקא בתוך כיתת לימוד מחמירה את התמונה: “בית הספר הוא מרחב שאמור להיות מוגן ומגונן. מקום שמעצם טיבו אמור לגנות ולהוקיע אלימות קלה כחמורה”.

"הגיל לא מהווה חסינות"

עוד נקבע כי אף ששיקולי שיקום זוכים למשקל מוגבר בענישת קטינים, “אין הקטינות מהווה חסינות”. שימוש בסכין במסגרת חינוכית, כך נקבע, מחייב ענישה מוחשית ומרתיעה, והקלה נוספת, ובוודאי המרת המאסר בעבודות שירות, “תחטא לאיזון בין נסיבות העבריין־המעשה־ונפגע העבירה”.

בסיום פסק הדין דחה בית המשפט העליון את הערעור “בשתי ידיים”, והותיר על כנם את עונש המאסר, המאסרים המותנים והפיצוי בסך 20 אלף שקלים שנפסק לנפגע העבירה. לצד זאת הביע בית המשפט תקווה לשיקומו של הנפגע, כדי שיוכל לשוב “כמיטב יכולתו לתלם חייו הקודמים, של עלם מצליח ומוצלח, שוקק חיים ומלא חלומות”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר