נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, קבע היום (שישי) כי בג"ץ יקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק דין שניתן ביולי האחרון, שאפשר לשר הכלכלה ניר ברקת לקדם את הדחתה של הממונה על התחרות, מיכל כהן. ההחלטה עוררה תגובה זועמת של ברקת, שכינה אותה "חציית קו אדום".
פסק הדין שאושר ביולי - והביקורת על היועמ"ש
בחודש יולי קיבל בג"ץ את עתירת עמותת לביא והורה לממלא מקום נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, לכנס את ועדת המינויים על פי בקשתו של ברקת כדי לדון בהדחת כהן. השופטים יוסף אלרון ואלכס שטיין קבעו, כי יש לאפשר את כינוס הוועדה שתבדוק האם יש ממש בטענות השר, או שמא יש לקבל את עמדתה של כהן. השופט חאלד כבוב סבר בדעת מיעוט שיש לדחות את העתירה.
אלרון, שכתב את פסק הדין הקובע, מתח ביקורת חריפה על התנהלות הנציב והיעוץ המשפטי לממשלה. "הייעוץ המשפטי שם עצמו כגורם מסנן בלעדי וחסם את הוועדה מלהתכנס ולדון לגוף הדברים", קבע אלרון. לדבריו, אין לנציב סמכות להפעיל שיקול דעת מהותי ולהחליט שלא להעביר את בקשת השר לוועדה. "הנציב אינו בגדר 'שומר סף' של הוועדה שבראשה הוא עומד", הדגיש.
המחלוקת החלה בינואר 2024, כאשר שר הכלכלה פנה לנציב שירות המדינה בבקשה לכנס את ועדת המינויים לדיון בפיטורי הממונה על התחרות. ברקט טען לשלוש עילות: אי-התאמה מובהקת לתפקיד, משבר אמון חריף ומתמשך, וחילוקי דעות מהותיים.
הנציב סירב לכנס את הוועדה לאחר "בדיקה מקדימה" שנמשכה כחצי שנה, בטענה שאין תשתית עובדתית מספקת לטענות השר. הנציב והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, טענו כי משבר האמון נוצר בשל עמידתה של כהן על עמדות מקצועיות וכי אין לכנס את הוועדה בהעדר תשתית להדחתה. ארגון לביא הגיש עתירה בטענה שלנציב אין סמכות למנוע את כינוס ועדת המינויים.
בקשה לדיון נוסף – והנשיא נעתר
הרשקוביץ ובהרב-מיארה ביקשו דיון נוסף בפסק הדין, והנשיא עמית נענה לבקשה לאחר שנתן את דעתו "לטיבן ולחשיבותן של הסוגיות המתעוררות בגדרי ההליך, הנוגעות לסמכויות נציב שירות המדינה, ולהשלכותיהן הרחבות על הליכי הפסקת כהונתם של נושאי משרה בכירים בשירות הציבורי".
הדיון הנוסף ייערך בפני חמישה שופטים: הנשיא עמית, המשנה נעם סולברג, והשופטים דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין וחאלד כבוב.
ברקת התנגד לבקשה לדיון נוסף וטען כי היועצת המשפטית לממשלה ונציב שירות המדינה אינם צדדים שיכולים לדרוש דיון נוסף. הנשיא עמית דחה את הטענות וקבע כי היועצת המשפטית רשאית להציג עמדה נפרדת ממנו וכי היועץ המשפטי לממשלה רשאי להשמיע את עמדתו בנוגע לדיון נוסף, גם אם לא היה צד להליך.
ברקת תוקף: "חציית קו אדום"
בתגובה חריפה, אמר שר הכלכלה ניר ברקת: "החלטתו החריגה והתקדימית של השופט יצחק עמית לקיים דיון נוסף בבג"ץ, בניסיון לבטל את החלטת השופטים שאישרו את המשך הליך ההדחה המוצדק של הממונה על התחרות, היא חציית קו אדום. זו עדות נוספת להתנהלות שמחבלת בעבודת הממשלה הנבחרת. הממונה על התחרות כשלה בתפקידה, לא נלחמה במונופולים ולא הגנה על הצרכנים, ואיבדה את אמון הציבור. היא צריכה ללכת הביתה, ויפה שעה אחת קודם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו