"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בית החלומות הפך למוקד עובש וקור - זה ההסבר המרתיח של הקבלן

פסק דין ברחובות חושף מחדל בנייה חמור: קירות תוספת בנייה נוצקו מבטון חשוף ללא בידוד תרמי, והפכו את חיי הדיירים לסיוט • השופט קיבל את חוות הדעת כי מדובר בכשל ביצועי, וקבע כי גם שנים אחרי המסירה - על הקבלן לפצות ביותר מ-100 אלף שקלים

,עודכן
0השמעה
טענות לעובש, רטיבות ובידוד לקוי (אילוסטרציה). צילום: אילוסטרציה

מה שהחל כתוספת בנייה שגרתית לבית משפחתי ביישוב בשפלה, הסתיים שנים אחר כך במאבק משפטי ממושך, טענות לעובש, רטיבות ובידוד לקוי ופסק דין שמטיל אחריות ברורה על הקבלן:בית משפט השלום ברחובות קבע כי עבודות שבוצעו בניגוד לתקן ולמפרט גרמו לליקויים ממשיים, וחייב את החברה הקבלנית בפיצוי כספי משמעותי לבעלי הבית של כ-115 אלף שקלים, כולל הוצאות ושכר טרחה לעורכי הדין.

מדובר בתביעה שהוגשה נגד קבלן ביצוע שבנה תוספת בנייה ובה קומה שנייה, לבית דו-משפחתי. הבית עצמו נרכש מהיזם בשנת 2012, אך במקביל למסירה התקשר התובע עם הנתבעת בהסכם נפרד לביצוע עבודות הרחבה, בתמורה כוללת של כ-370 אלף שקל. לאחר השלמת העבודות והכניסה לבית, החלה המשפחה להתגורר במקום - אלא שכעבור כשנתיים החלו להתגלות ליקויי בנייה משמעותיים, בעיקר בקירות ובגג, אשר הובילו לרטיבות, עובש ולפגיעה באיכות המגורים.

הקירות נבנו ללא בידוד תרמי (אילוסטרציה),צילום: משה שי

לטענת התובע, הליקויים נבעו בין היתר מכך שקירות שנבנו מבטון ולא מבלוקים מבודדים, שימשו בפועל כקירות חוץ, ללא בידוד תרמי כנדרש בתקן הישראלי. לדבריו, הדבר גרם להצטברות לחות, עובש ופגיעה ממשית בשימוש בחדרים שונים בבית. עוד נטען לאיטום לקוי בגג ובממ"ד, בעיות בידוד בתקרה העליונה וחדירת מים שגרמה לנזקים פנימיים. התובע דרש פיצוי בגין עלויות תיקון, הוצאות מומחים, פיקוח הנדסי וכן פיצוי על עוגמת נפש, ירידת ערך ואובדן הנאה מהבית.

מנגד, טענה הנתבעת כי אינה אחראית לליקויים הנטענים. לגרסתה, העבודות בוצעו בהתאם להסכם ולתכניות שנמסרו לה, האחריות הייתה מוגבלת לשנה בלבד, וחלק מהנזקים נגרמו מעבודות מאוחרות שבוצעו על ידי גורמים אחרים. הנתבעת אף העלתה טענות מקדמיות של התיישנות, חוסר סמכות מקומית ושיהוי, וטענה כי התובע עצמו בחר ברמת מפרט נמוכה יותר מטעמי עלות.

בית המשפט, דחה את טענות הסף של הנתבעת וקבע כי אין התיישנות, מאחר שהליקויים התגלו רק שנים לאחר סיום הבנייה וכי מדובר ב"התיישנות שלא מדעת". השופט ציין כי התובע פירט בכתב התביעה את מועד גילוי העובש והרטיבות, וכי הנתבעת אף זנחה למעשה את טענת ההתיישנות בהמשך ההליך.

במישור המהותי, אימץ בית המשפט את עיקר ממצאי מומחה בית המשפט, המהנדס שקבע כי חלק מהקירות נבנו מבטון רגיל ללא בידוד תרמי כנדרש, וכי "בטון הוא מוליך של קור, בשונה מבלוקים", וכי במצב זה היה על הקבלן להשלים בידוד תרמי או לבנות מלכתחילה בבלוקים מתאימים.

עוד נקבע כי בקירות מסוימים ובתקרה העליונה לא בוצעה התאמה לתקן וכי מדובר בכשל ביצועי המצוי באחריות הקבלן. עם זאת, בית המשפט דחה חלק מהדרישות הכספיות של התובע, ובפרט רכיבים של שדרוג כללי לבית, נזקים שלא הוכחו או כפל פיצוי בגין תיקונים שכבר בוצעו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר