"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עשור לפסיקת בג"ץ - והרבנות ממשיכה לקנוס עסקים בפיקוח חיצוני

העליון קבע כי הרבנות הראשית אינה הגורם הבלעדי המוסמך לפקח על כשרות • עמותת מאור - איגוד רבנים לפיקוח מזון ובעלי עסקים הגישו עתירה לבג"ץ נגד הרבנות הראשית לישראל בטענה כי הרבנות פועלת בניגוד לפסיקה וממשיכה לקנוס עסקים הפועלים תחת פיקוח כשרות חיצוני

0השמעה
המתווה החדש יפעל להגברת השקיפות. תעודת כשרות (ארכיון) , יהושע יוסף
תעודת כשרות של הרבנות הראשית. צילום: יהושע יוסף

עתירה לבג"ץ: הרבנות הראשית מפרה פסיקה ומתנכלת לעסקים בפיקוח כשרות פרטי

כמעט עשור לאחר שבית המשפט העליון קבע כי הרבנות הראשית אינה הגורם הבלעדי המוסמך לפקח על כשרות, עמותת מאור - איגוד רבנים לפיקוח מזון ובעלי עסקים הגישו עתירה לבג"ץ נגד הרבנות הראשית לישראל, מחלקת ההונאה בכשרות ומשרד המשפטים. בעתירה נטען כי הרבנות פועלת בניגוד לפסיקת בג"ץ, ממשיכה לקנוס עסקים הפועלים תחת פיקוח כשרות חיצוני ואף מסמנת אותם בפומבי.

תעודות כשרות של צהר, צילום: יוסי זליגר

העותרים מזכירים את פסק הדין בדנג"ץ גיני, שניתן בהרכב מורחב של שבעה שופטים וברוב של חמישה - בהם נשיאת בית המשפט העליון דאז מרים נאור - אשר קבע כי בעלי עסקים רשאים לפעול תחת פיקוח כשרות פרטי, כל עוד אין הטעיה של הציבור במצג הכשרותי.

למרות הפסיקה, נטען בעתירה כי הרבנות עושה שימוש בקנסות, בפרשנויות מרחיבות לחוק ובפרסום שמות עסקים, כדי להרתיע בעלי עסקים מלהתקשר עם גופי פיקוח פרטיים. לטענת העותרים, מדובר במדיניות החוסמת בפועל את יישום פסק הדין ופוגעת הן בבעלי העסקים והן בציבור הצרכנים.

הרבנות אוכפת את סמכויותיה גם כלפי עסקים שאינם מוגדרים כ"בית אוכל" לפי החוק - כגון טייק-אווי, צילום: freepik

עוד נטען כי הרבנות אוכפת את סמכויותיה גם כלפי עסקים שאינם מוגדרים כ"בית אוכל" לפי החוק - כגון טייק-אווי ומאפיות ללא מקומות ישיבה - אף שלדברי העותרים, הדין מאפשר להם להציג תעודות כשרות, לרבות כאלה המבוססות על פיקוח חיצוני.

בעתירה נכתב גם כי במקום לפעול נגד עסקים המחזיקים בתעודת כשרות של הרבנות אך מפרים את הדין ומטעים את הציבור, מחלקת ההונאה בכשרות ממקדת את אכיפתה דווקא בעסקים הפועלים בהתאם לחוק ולפסיקת בג"ץ, אך בוחרים שלא לעבוד עם הרבנות.

הרבנות הראשית ביקשה לסלק את העתירה על הסף, אולם בית המשפט העליון דחה את הבקשה והורה להגיש תגובה לגוף העתירה בתוך 30 יום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר