בשל "פערים עקרוניים": היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד ללוין

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אישרה היום (שלישי) לשר המשפטים יריב לוין לקבל ייצוג נפרד בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד התיקון לחוק לשכת עורכי הדין. ההחלטה התקבלה בשל "פערים עקרוניים" בין עמדתו של לוין לבין עמדתה של היועמ"שית בנוגע לתיקון.

לפי החלטת בהרב-מיארה, הפערים בין העמדות מצדיקים ייצוג עצמאי של שר המשפטים, בין היתר בשל הזיקה ההדוקה של התיקון לחוק לשכת עורכי הדין לעתירות נוספות התלויות ועומדות בפני בג"ץ, הקשורות לרפורמה המשפטית, ובהן גם העתירה נגד התיקון להרכב הוועדה לבחירת שופטים.

עוד נודע ל"היום" כי במאי האחרון, טרם התקיים דיון בעתירה, נערכה פגישה בין לוין לבין בהרב-מיארה והמשנה שלה, ד"ר גיל לימון. בפגישה הוצגו בפני השר מספר חלופות להתנהלות בהליך, ובהן הגשת עמדה עצמאית, הצטרפות לעמדת הכנסת וכן האפשרות לקבל ייצוג נפרד.

בתחילה התעקש לוין שלא להיות מיוצג בעתירות כלל, אך לאחרונה, לקראת הדיון הקבוע לחודש מרץ בפני הרכב מורחב של שופטים, פנתה הלשכה המשפטית של משרד המשפטים בבקשה לאפשר לשר המשפטים ייצוג באמצעות עורך דין פרטי.

הדיון בעתירת לשכת עורכי הדין נגד התיקון לחוק צפוי להתקיים ב-29 במרץ בפני הרכב מורחב של שבעה שופטים. עוד קודם לכן, בנובמבר 2025, הוציא בג"ץ צו על-תנאי והקפיא את כניסתו לתוקף של התיקון, שהיה אמור להיכנס לתוקף בשנת 2026, עד למתן החלטה אחרת.

את הצו נתנו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז. בהחלטתם דרשו השופטים מהכנסת, מוועדת החוקה, משר המשפטים ומהיועצת המשפטית לממשלה לנמק מדוע לא יבוטל התיקון או לכל הפחות מדוע לא תידחה תחולתו עד לאחר הבחירות הבאות ללשכת עורכי הדין.

עיקרי התיקון והביקורת עליו

התיקון לחוק לשכת עורכי הדין מצמצם באופן משמעותי את סמכויות הלשכה הארצית אל מול סמכויות הוועדים המחוזיים, ומעניק לכל אחד מיושבי ראש המחוזות זכות וטו בהחלטות מרכזיות. בנוסף, התיקון כולל הפחתה של דמי החבר, שינוי אופן הקצאת התקציב והגבלת האפשרות לממן פעילויות שאינן מוגדרות כפעולות ליבה בחוק.

עוד נקבעה בתיקון הוראה רטרואקטיבית להפחתה של 20% מדמי החבר, הוראה שהוקפאה כבר עם הגשת העתירה, עוד לפני שניתן צו ארעי על כלל התיקון.

בג"ץ העלה בהחלטתו חשש כי מדובר בשינוי "כללי המשחק" באמצע הקדנציה, לאחר שראש לשכת עורכי הדין והגופים הנבחרים בלשכה נבחרו תחת מערכת כללים שונה. השופטים ציינו כי שינוי מאזן הכוחות לאחר הבחירות עלול לפגוע בבחירה האוטונומית של הבוחרים.

בעמדתה שהוגשה לבג"ץ קבעה בהרב-מיארה כי הליך החקיקה של התיקון מעורר קשיים משמעותיים, וכי נוכח מורכבות ההסדרים שנכללו בו, היה מקום לקיים הליך חקיקה סדור ולגבש תשתית עובדתית מלאה. עוד ציינה כי שינוי מבני מהותי בלשכה תוך כדי קדנציה מעורר קושי משפטי של ממש.