מהפכה בתחום החוזים: הכנסת ביטלה את "הלכת אפרופים" של אהרן ברק | זו המשמעות

מהפכה בתחום החוזים:

לאחר שנים של ניסיונות, הכנסת אישרה הלילה באופן סופי הצעת חוק לתיקון חוק החוזים, שתבטל את "הלכת אפרופים". לפי התיקון, פרשנות חוזה תהיה ככל אשר הסכימו הצדדים, וחוזה עסקי שלא נקבעו בו הוראות לעניין הפרשנות - יפורש בהתאם ללשונו בלבד, אלא אם מלשון החוזה עולה תוצאה בלתי מתקבלת על הדעת או סתירה בין הוראותיו.

על חוזה שאינו עסקי, חוזה אחיד או חוזה עבודה - ימשיך לחול כלל הפרשנות המרכזי הנוהג היום, והם יפורשו לפי אומד דעת הצדדים, כפי שמשתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין. לעניין כלל פרשנות זה, התיקון מעגן את הכללים הנוהגים בפסיקה כדי להבנות את שיקול דעתו של בית המשפט כאשר הוא נדרש לקבוע את המשקל היחסי של לשון החוזה ושל נסיבות העניין.

למעשה, ההצעה מבקשת לבטל בפועל את “הלכת אפרופים”, פסק דין מ-1995 שמזוהה מאוד עם “המהפכה החוקתית” של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק. על פי ההלכה, חוזה יפורש לא רק על פי לשונו המילולית, אלא תוך התחשבות בהקשר, בכוונת הצדדים ובנסיבות החיצוניות – גישה שעוררה ויכוח נוקב במערכת המשפט. בעוד תומכיה בירכו על הגמישות שיצרה, מתנגדיה טענו כי היא פוגעת ביציבות החוזים ומכניסה אי-ודאות לעסקאות כלכליות.

התיקון משנה את נקודת האיזון, אך בפועל קיימת עדיין גמישות מסוימת: חוזה אמנם יפורש לפי לשונו, אך אם צדדים יטענו כי פרשנות לשונית תוביל לתוצאה בלתי מתקבלת על הדעת, ושופט ייקבע שאכן כך - ניתן יהיה לחרוג מהכלל, כך שעדיין לא ברור אם יהיה שינוי משמעותי פרקטי.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי מטרתו של התיקון היא “לקבוע כללי פרשנות מותאמים לחוזים עסקיים אל מול חוזים אחרים, בהתאם למגמה בפסיקה שהבחינה בין סוגי החוזים השונים, וזאת כדי להביא לוודאות רבה יותר בעולם העסקי ולסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט”.

שר המשפטים יריב לוין אמר: “מדובר במהלך דרמטי ומשמעותי שמחזיר את הוודאות לעולם החוזים הישראלי, ומחזק את עקרון כיבוד רצון המתקשרים. שנים רבות שהלכת אפרופים ערערה את היציבות והוודאות המשפטית, והיום הכנסת תיקנה את העיוות. זהו סוף להלכה המרכזית של אהרן ברק במשפט האזרחי, סוף לאפרופים, סוף לאי-הוודאות, סוף לאי-הצדק. זהו צעד חשוב נוסף  בחזרה לשמרנות משפטית שמביאה עימה גם צדק".

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שקידם את המהלך: "ניסיתי לעשות כל שביכולתי להסיר את החרב של הלכת אפרופים שריחפה מעל דיני החוזים בישראל; השאלה 'מיהו האדון' במערכת היחסים בין אדם לחברו. עד היום בתי המשפט התערבו במערכת היחסים תחת האצטלה של כבוד האדם ושללו את החירות הבסיסית של הצדדים לחופש ההתקשרות וחופש החוזים. הסוף להלכת אפרופים. עוד צעד לביטול ההפיכה המשטרית של אהרן ברק".

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "תיקון חוק החוזים החשוב שאושר היום בכנסת נועד לסייע למגזר העסקי בעת עריכת חוזים. מחובתנו לדאוג לביצורו של ערך חופש החוזים, להגביר את הוודאות למגזר העסקי, ולפשט את היכולת לערוך חוזים ולהסתמך עליהם. בנוסף, התיקון אף צפוי להפחית את הדיונים בבתי המשפט ולהפחית דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן פשוט ובהיר בהתאם ללשונם. אני מודה לשר המשפטים שיזם וקידם את תיקון החוק, ליו"ר ועדת חוקה ח"כ שמחה רוטמן על עבודת משותפת ומשמעותית לקידום החוק, ולמשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו"ד כרמית יוליס ולצוותה על עבודתם החשובה בגיבוש התיקון".

מהי "הלכת אפרופים"?

הלכת אפרופים היא עיקרון משפטי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון ב-1995, העוסק בזכויות קניין של בעלי דירות בבניין משותף. ההלכה קובעת כי כאשר דיירים רוכשים דירות בבניין, הם רוכשים יחד עימן גם זכויות בחלקים המשותפים של הבניין - כגון הקרקע, המדרכות, חדרי מדרגות, והגג. 

ההלכה נקראת על שם חברת אפרופים שהייתה צד לתיק המכונן, וכיום היא מהווה בסיס חשוב בדיני המקרקעין בישראל המגן על זכויות בעלי דירות מפני ניצול לרעה של חלקים משותפים בבניין.