הקרב על הקרקע המבוקשת בין עיריית רעננה לסוכנות היהודית

עיריית רעננה מנהלת הליך משפטי מול הסוכנות היהודית בדרישה להשיב לחזקתה 18 דונם בלב העיר, בין הרחובות בן גוריון והשרון, בהם פועל מרכז הקליטה הוותיק. לטענת העירייה, הסתיימו 49 שנות החכירה, והקרקע אמורה לשוב לרשות הציבור.

הסוכנות היהודית מבקשת להאריך את החכירה (מערכת יחסים משפטית המבוססת על הסכם) ב-49 שנים נוספות וטוענת כי העירייה מבקשת את הקרקע לצורכי נדל"ן מסחרי. מנגד, בעירייה טוענים כי מרכז הקליטה חדל מזמן למלא את ייעודו, סובל מהזנחה מתמשכת, חלק מהשטחים בו הושכרו בניגוד להסכם, ובוצעו במקום עבודות ללא היתר. בנוסף נטען כי הסוכנות לא שילמה דמי חכירה, בסכומים המוערכים בעשרות מיליוני שקלים.

בקרוב צפויים להתקיים דיונים בבית המשפט בשתי תביעות שהגישה העירייה נגד הסוכנות היהודית - האחת להשבת הקרקע, והשנייה לתשלום דמי החכירה והשימוש.

ראש העיר רעננה, חיים ברוידא, פרסם הודעה לתושבים ובה כתב: "כאשר הודענו רשמית לסוכנות היהודית כי הסתיימו 49 שנות החכירה והעירייה מבקשת להשיב את הקרקע לצרכי העיר - לטובת בניית דיור לצעירים, דיור לגיל השלישי, הקמת בית ספר ומבנה לתנועת נוער, צרכים חיוניים ודחופים האמורים לתת מענה לשכבות רבות בקרב ציבור תושבי רעננה - נעננו בסירוב".

הוא מוסיף: "הנה עוד נתון תמוה: מאז הודיעה עיריית רעננה לסוכנות על הבקשה לפינוי הקרקע לאלתר, ולאחר שנים של הזנחה סביבתית, מצאה הסוכנות לנכון להתחיל בהליכי שיפוץ המבנים. הדבר נעשה ללא בקשות היתר כנדרש בחוק, והעירייה הוציאה צווי הפסקת עבודה. במקביל התברר כי שטחים במתחם הושכרו בניגוד להסכם, תמורת דמי שכירות חודשיים המועברים לקופת הסוכנות היהודית".

בעקבות הדברים שיגר יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, האלוף במיל' דורון אלמוג, מכתב חריף לראש העיר. במכתבו כתב: "הופתעתי והצטערתי לקרוא את הדברים שפורסמו לאחרונה בשמך. הטענה כי מרכז הקליטה 'חדל למלא את ייעודו' עומדת בסתירה מוחלטת למציאות הידועה גם לך: יותר מ-1,000 עולים עוברים במרכז הקליטה ברעננה מדי שנה, רוכשים שפה ומקבלים מיומנויות בדרך להשתלבות בעולם התעסוקה, עבור מחציתם זהו הבית הראשון בישראל".

עוד הוסיף: "גם בעת הזאת, מתגוררים במרכז הקליטה ברעננה יותר מ-400 עולים, מהם למעלה מ-200 חיילים בודדים ולוחמים המשרתים בצה"ל. פינוי המתחם משמעותו השלכת חיילים אלה מביתם. ה'קול קורא' שפרסמה העירייה על השטח, שמהווה כיום ביתם של מאות עולים, מדגיש 'יוזמות כלכליות רווחיות' ו'מקסום רווחים', ומעלה חשש כבד כי האינטרס הנדל"ני גבר על הערך הציוני של קליטת עלייה".

בית המשפט הוא שיכריע בסוגיה.