בג"ץ קיים הבוקר (שני) דיון בעתירה של ארגון חדו"ש נגד משרד החינוך ומשרד האוצר בגין כך ש"אינם עומדים בדרישות החוקיות", כאשר מוסדות חרדיים עדיין מקבלים מימון ממשלתי מלא, למרות שאינם מלמדים את מלוא לימודי הליבה כנדרש בחוק. זאת, לאחר שבג"ץ הוציא בשבוע שעבר צו ביניים, לפיו לא יבוצעו העברות כספיות מכוח החלטת ועדת הכספים בכנסת, של יותר ממיליארד שקלים, לחינוך החרדי.
בג"ץ מקפיא כמיליארד שקלים שמיועדים לחרדים | הידיעה המלאה
מפגין חרדי: "גיוס חרדים זו קונספציה שתתנפץ לכם בפרצוף" // יעקב הרשקוביץ (ארכיון)
העותרת טוענת כי משרד החינוך מפעיל מערך פיקוח חלקי ולקוי שמאפשר למוסדות רבים לקבל תקצוב מלא גם כשהם אינם עומדים בדרישות החוקיות.
בין הליקויים המרכזיים המפורטים בעתירה: חישוב שגוי של היקף לימודי הליבה, באמצעות “אשכולות” של מקצועות, המאפשרים התחמקות מהוראת מקצועות מסוימים, כמו: אנגלית ומדעים; העסקת מורים חסרי הכשרה מתאימה להוראת לימודי ליבה והימנעות מהשתתפות בבחינות חיצוניות כמו מבחני המיצ”ב.
"מתווה פיקוח"
נציגת המדינה, עו״ד דניאל מארקס, הודתה במהלך הדיון כי אין מתווה אכיפה ופיקוח אפקטיבי שמוודא את העמידה של הרשתות החרדיות בחובה לקיים לימודי ליבה. "בית המשפט יכול להתרשם מהדינמיקה בתיק הזה וניתן היה לראות מהעמדה שהוגשה על ידי הממשלה למרות שלא אושר ייצוג נפרד".
"הממשלה לא חולקת על כך שנדרש לגבש מתווה פיקוח על אותם מוסדות אבל יש לנו מחלוקת מהותית מולם על טיב העבודה. הממשלה רוצה להקים וועדת שרים לנושא הזה, אבל לשיטת הייעוץ המשפטי לממשלה הקמת וועדת שרים בנושא הזה היא לא הדרך, השאלה של אכיפת הדין היא לא שאלה של מדיניות הממשלה".
עוד חשפה נציגת המדינה בדיון כי "גורמי המקצוע במשרד החינוך, קיבלו הנחיה מהמנכ״ל לא להגיע לדיון".
המצב לא תוקן
העתירה מצטטת דוח של מבקר המדינה משנת 2020 שהצביע על כשלים אלה, וטוענת כי למרות הממצאים החמורים, המצב לא תוקן. לטענת העותרת, מדובר בתקצוב יתר של מאות מוסדות חינוך המקבלים 100% במקום 75% או 55% שהיו אמורים לקבל בהתאם להיקף לימודי הליבה שהם מלמדים בפועל.
העתירה מבקשת לחייב את משרד החינוך לחשב את תקצוב המוסדות בהתאם להיקף לימודי הליבה האמיתי כבר בשנת הלימודים הנוכחית, ולהוציא מוסדות שאינם עומדים בדרישות מהרשתות לקראת שנת הלימודים הבאה.
בשבוע שעבר הגיש מזכיר הממשלה, יוסי פוקס בקשה לייצוג נפרד של הממשלה בעתירה, זאת לאחר שבקשה דומה של שר החינוך יואב קיש נדחתה. פוקס ציין כי לאחר שנים ארוכות בהן נהוג הסדר מסויים בנוגע לתקצוב מוסדות לימיד החרדיים, שינו היועצים המשפטיים את המצב המשפטי ודרשו להקים מנגנון פיקוח שונה מהקיים, בטענה שהועברו כספים בניגוד לדין.
פוקס ציין כי עד היום לא היה קיים מנגנון של ״הכל או כלום״ כמו שייעוץ המשפטי מבקש להחיל, אלא שהייתה הדרגתיות שאפשרה לתמרץ את מוסדות החינוך להעמקת לימודי היסוד. פוקס האשים כי כעת הייעוץ המשפטי לממשלה מבקש לאמץ פרשנות חדשה וקשיחה שסוטה מההיגיון שהנחה את משרד החינוך לאורך השנים, שייצר רצף חינוכי ומנע הדרה של עשרות מוסדות חינוך מהפיקוח.
עו"ד ד"ר יפעת סולל, סמנכ"ל ויועצת משפטית לחדו"ש: "הדיון היום הוכיח עד כמה העתירה הייתה נחוצה. למרות התחייבויות משרד החינוך ממשיכים לתקצב את מוסדות החינוך של הרשתות ב-100%, לא הוגדר מתווה לא לגבי איך נראים לימודי הליבה במוסדות האלה ואיך מפקחים עליהם ואיך מתרגמים את המידע להפחתה תקציבית. אם הדיון היה מתקיים ביולי כפי שהוא היה אמור להתקיים, מדינת ישראל הייתה חוסכת כספי ציבור רבים שהועברו שלא כדין לגופים שממשיכים לשעבד את התלמידים בהם לחיים של בורות ובערות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו