"מחלוקות מהותיות": הדרישה של מזכיר הממשלה מבג"ץ - נגד היועמ"שית

מזכיר הממשלה יוסי פוקס הגיש היום (חמישי) בקשה לייצוג נפרד של הממשלה, בעתירה שהגישה תנועת "חדו”ש" נגד תקצוב מוסדות החינוך החרדיים. זאת, לאחר שבית המשפט דחה בקשה דומה של שר החינוך יואב קיש. במקביל, פוקס מבקש ארכה של שבוע להגשת תגובת הממשלה.

"מיארה פוליטית": הבקשה של קיש לקראת הדיון על תקציבי החינוך החרדי

פוקס מציין כי היועצת המשפטית לממשלה מסרבת לאפשר ייצוג נפרד לממשלה ולשר החינוך בעתירה. לדבריה, הטעם המרכזי לכך נעוץ בעובדה שמשרד החינוך לא העביר את עמדתו לגוף העתירה לפרקליטות המדינה, ולכן - לא ניתן לטעון שהתגלעו “מחלוקות מהותיות”.

"היתממות לא ראויה"

בבקשתו, תוקף מזכיר הממשלה בחריפות את עמדת היועמ״שית. "בכל הכבוד מדובר בהיתממות שאיננה ראויה", נכתב בבקשה. "בעת הזאת, מובן לכל הצדדים כי קיימים חילוקי דעות מהותיים בין שר החינוך, שמייצג את עמדת הממשלה, לבין הייעוץ המשפטי לממשלה באופן שבו הם רואים את נקודת המוצא לעתירה".

לטענת מזכיר הממשלה, לאחר שנים ארוכות בהן נהג הסדר מסוים בנוגע לתקצוב מוסדות הלימוד החרדיים, שינו היועצים המשפטיים לממשלה את המצב המשפטי. כעת הם דורשים, בין היתר, את הקמתו של מנגנון פיקוח שונה מהמנגנון הקיים, בטענה להעברת כספים בניגוד לדין. משכך, התעוררו חילוקי דעות מהותיים שביסוד העתירה.

אחד הנושאים המרכזיים בו קיימים פערים מהותיים בין עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה לבין עמדת השר והמשרד - הוא נושא הסימטריה שבין שיעור התקצוב לשיעור היקף לימודי הליבה.

מסורת ונוהג

לשיטת פוקס, עמדת השר והמשרד נסמכת על מסורת ונוהג במשרד החינוך, אשר היו מגובים משפטית עד כה, לפיה קיים קשר בל ינתק בין שיעור לימודי הליבה המבוצעים בפועל לבין שיעור התקצוב המוענק למוסד - בטווח שבין 75% ל-100%. ״פרקטיקה זו נועדה לאפשר הדרגתיות ותמרוץ של מוסדות להעמקת לימודי היסוד, נסמכת על חוות דעת של היועץ המשפטי למשרד דאז ועל שיח מקצועי שהתקיים בעבר בין הייעוץ המשפטי לממשלה ובין המשרד והוכרע בעבר אף על ידי היועץ המשפטי", כתב. הוא אף האשים וטען כי הייעוץ המשפטי לממשלה מבקש לאמץ פרשנות חדשה ושונה, בינארית, קשיחה וארגונית.

העמדה החדשה של הייעוץ המשפטי לממשלה, לטענת מזכיר הממשלה, מהווה סטייה חריפה ומתעלמת מההיגיון המקצועי שהנחה את משרד החינוך לאורך השנים – היגיון המבקש לייצר רצף חינוכי ותקציבי במקום מנגנון של "הכל או כלום" שעלול להוביל להדרה של עשרות מוסדות מהפיקוח. פער זה, המערער על שיטה תקציבית הנוהגת מזה עשורים, מחייב הצגה עצמאית ושלמה של עמדת שר החינוך והממשלה בפני בית המשפט.