ארגון "לביא" ותנועת "אם תרצו" הגישו פנייה דחופה לשר המשפטים יריב לוין ולמנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, בדרישה להורות על ביטול החלטת בית המשפט העליון המגבילה את נוכחות הקהל בדיונים בעלי עניין ציבורי רב. הפנייה הוגשה באמצעות עו"ד נתי רום.
הפנייה מגיעה בעקבות החלטת בג"ץ שקבעה כי בשל חשש מהפרעות, ניתן להגביל מראש נוכחות פיזית של קהל באולם, ולהסתפק בשידור הדיון בלבד. מדובר בעתירות שעוסקות בנושאים רגישים ובעלי עניין ציבורי רב, כמו הפסקת כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה.
"ענישה קולקטיבית וחריגה מסמכות"
בארגונים טוענים כי ההחלטה אינה חוקית, חורגת מסמכות ופוגעת בעקרונות חוקתיים יסודיים. הם מונים מספר פגמים מהותיים:
ענישה קולקטיבית: מניעת נוכחות הקהל מהווה ענישה של הציבור כולו בשל חשש מהתנהגות של בודדים. "מדובר בענישה גורפת של אזרחים תמימים על עוולות שעוד לא בוצעו", נכתב בפנייה.
העדר סמכות בחוק: חוק-יסוד: השפיטה קובע כי בית המשפט ידון בפומבי, אלא אם נקבע אחרת בחוק. החוק הקיים אינו מקנה סמכות לסגור דלתיים בפני הקהל בשל חשש מהפרעות שטרם התממשו.
חלופה קיימת בחוק: סעיף 72 לחוק בתי המשפט כבר מעניק לשופטים כלים מפורשים לטיפול במפריעים, כולל הרחקה מהדיון, הטלת קנסות ואף מאסר. שימוש בכלי זה הוא מידתי בהרבה מאשר חסימה גורפת של הציבור כולו.
"הדין אינו נקבע במקומות סטריליים"
בפנייה מודגש כי עקרון פומביות הדיון אינו עניין טכני של צפייה מרחוק דרך מסך, אלא זכות מהותית של האזרח להיות נוכח פיזית ולהרגיש חלק אמיתי מההליך המשפטי.
"הדין אינו נקבע במקומות סטריליים אלא לעיני הציבור", נכתב בפנייה. "נוכחות פיזית באולם הדיונים מעניקה לאזרח תחושת שייכות למערכת המשפט ומחזקת את האמון בשקיפות ההליכים".
"הקהל יורחק דווקא מהדיונים החשובים"
בארגונים מזהירים מפני מצב אבסורדי שבו הציבור יוכל להיכנס בחופשיות לכל דיון שגרתי, אך יורחק דווקא מהדיונים החשובים והמשמעותיים ביותר – אלה המשפיעים ישירות על חייו ועל עתידה של המדינה.
"מדובר בהיפוך מוחלט של סדרי העדיפויות: דווקא בדיונים שהציבור זקוק להם ביותר, הוא מורחק מאולמות בית המשפט", נכתב בפנייה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו