הלום קרב תובע: "עובדת ביה"ח העבירה מידע רפואי חסוי לפרודתי ולילדיי"

עובדת ביחידה הכלכלית בבית החולים הממשלתי שיבא תל השומר נכנסה פעמיים לתיק הרפואי של מטופל הלום קרב, ללא הסכמתו ובניגוד לחוק ולכללים, והמידע על טיפולי הנפש שלו שהתגלה בתיקו הרפואי שימש לפי התלונה במסגרת סכסוך גירושים בין המטופל לבין אחותה של אותה עובדת בית החולים.

כך עולה ממסמכים פנימיים של ביה"ח שמתגלים בתביעה שהגיש המטופל שחר ניר, בן 45 תושב באר שבע, המוכר כהלום קרב וכנכה צה"ל ממלחמת לבנון השנייה, שבה שירת כלוחם וכחובש בגולני. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב נגד ביה"ח שיבא ונגד עובדת ביה"ח בדרישה לפיצויים כספיים של כ-300 אלף שקלים, באמצעות עו"ד אורי אלדר.

הפרשה נחקרה בהנהלת ביה"ח ובמשרד הבריאות בעקבות תלונתו של ניר, שלפיה "הפוסט-טראומה הובילה לפירוק התא המשפחתי שלי". באוגוסט 2022 הוא הופנה לטיפול נפשי במחלקה הפסיכיאטרית בתל השומר, אבל הוא לא שיתף את ילדיו במצבו הרפואי "כדי לחסוך מהם עד כמה שניתן את פרטי מצבי הרפואי".

אלא שלפי התלונה, כשלאחר מכן בתו שאלה אותו על האשפוז במחלקה הפסיכיאטרית, "התעורר אצלי החשד כי אצל העובדת המועסקת בביה"ח, מתוקף משרתה היתה לה גישה למידע הרפואי שלי והעבירה פרטים לגבי מצבי הרפואי לפרודתי ולילדיי הקטינים". עוד התלונן כי בעקבות זאת פרטים מדויקים מהתיק הרפואי בשיבא, על האבחנה הפסיכיאטרית ועל הטיפול התרופתי שהוא מקבל, הועלו על ידי גרושתו במסגרת הליך הגירושין.

הבדיקה והשימוע

בעקבות התלונה נערכה בדיקה פנימית בשיבא, שהעלתה כי התלונה מוצדקת ושהעובדת אכן נכנסה פעמיים דרך המחשב לרשומה הרפואית של ניר. בבירור שנערך לה בנובמבר 2022 נאמר לה כי "חל איסור מוחלט להיכנס לתיק האישי של כל מטופל ללא הרשאה, גם אם זה בן משפחה, אלא אם יש בקשה חתומה בכתב שלו שהוא מבקש זאת". עוד נאמר לה כי היא מוזהרת שלא להיכנס לתיקים הרפואיים "בשום מקרה שאינו בתחום אחריותך המקצועית".

בהזמנה לשימוע נכתב לעובדת כי "שמירת כבוד המטופל, פרטיותו וסודיותו הרפואית הם חלק בלתי נפרד מאבני היסוד של הטיפול הרפואי בשיבא, והנושא בא לידי ביטוי מפורש בחוק זכויות החולה ובחוק הגנת הפרטיות". בשימוע גם נאמר לה כי "בהנהלה רואים את המקרה בחומרה, ולא מקלים דעת בכניסה כזאת לתיק הרפואי. הרושם הוא שהעובדת מבינה את החומרה של הדברים ומקבלת עליהם אחריות מלאה, התובנות שלה כנות והיא מהעובדות הטובות שיש לנו".

בפברואר 2023, בעקבות השימוע, כתבה אתי לביא, סגנית סמנכ"ל ביה"ח למשאבי אנוש, לעובדת כי הוחלט להסתפק בהתראה שמעשה כגון זה לא יישנה, וזאת "לאחר ששמענו את תגובתך והנסיבות שהביאו להיכנס לתיקו האישי של המתלונן, מאחר שלקחת אחריות מלאה והתרשמנו שמדובר במעידה חד-פעמית מתוך רצון לעזור למטופל. הנני להדגיש כי פעלת שלא לפי הנוהל והכללים, ואנו סמוכים ובטוחים שלהבא לא יקרה אירוע נוסף".

לניר כתבה לביא בתשובה לתלונתו: "אנו רואים בחומרה רבה פגיעה בחיסיון הרפואי, והעובדה שהיתה כניסה לתיקך הרפואי על ידי העובדת, למרות שאתם קרובי משפחה, היתה בלתי תקינה ובלתי מקובלת, ואנו מצטערים על עוגמת הנפש שנגרמה לך".

"אזהרה לכל המערכת"

שחר ניר אמר ל"ישראל היום" כי "מה שקרה בביה"ח שיבא אינו אירוע נקודתי ואינו עניין משפחתי. מדובר בפריצה למידע פסיכיאטרי רגיש, מהסוג האינטימי והפגיע ביותר שיש לאדם. מי שטוען שמדובר באירוע חד-פעמי צריך להסביר מדוע בוצעו כמה כניסות לתיק הרפואי שלי במועדים שונים, ומדוע רק חודשים לאחר מכן נחשפתי למה שבאמת קרה.

"הפגיעה בי היתה עמוקה ומתמשכת. בעקבות זאת, בחרתי להפסיק את הטיפול הנפשי שלי בשיבא, פרנסתי נפגעה, נשלל ממני הנשק האישי ונגרם לי נזק בלתי הפיך. ברגע שהבנתי שמידע כל כך רגיש עלי דולף, הבנתי שאני כבר לא אדם, אלא תיק. האמון שלי במערכת הבריאות נשבר.

"ב-7 באוקטובר עם פרוץ המלחמה קפצתי להגן על המדינה, ומאז אני משרת ברצף במילואים. אני הלום קרב, וכיום נמצא בשלבי הקמה של עמותה שתסייע להלומי קרב אחרים. אני מלווה לוחמים שחזרו מהלחימה עם פצעים שקופים. הקו האחרון שמגן עליהם הוא הידיעה שהפרטיות הרפואית שלהם שמורה. הפגיעה בי שוברת את הקו הזה עבור כולם.

"אם זה קרה לי, זה יכול לקרות לכל הלום קרב במדינה. לא ביקשתי יחס מיוחד, ביקשתי הגנה בסיסית. מוסד רפואי חייב להיות מקום בטוח עבור מי שמבקש עזרה, לא נקודת תורפה. אסור שמטופלים יפחדו לפנות לטיפול נפשי מחשש שהמידע האישי ביותר שלהם ידלוף החוצה.

"הלומי קרב רבים מתמודדים עם בושה וסטיגמה, ולעיתים זה מה שמונע מהם לבקש עזרה. אם ביה"ח אינו מקום בטוח, איזה מסר זה שולח למי שנמצא על הקצה? אני דורש שתי פעולות ברורות: חקירה שקופה של הכשל שמאפשר לעובד לפגוע בפרטיות מטופלים, והתחייבות ציבורית לאבטחת המידע הרגיש. רק כך ניתן יהיה לשקם את האמון שנפרץ. מה שקרה לי חייב להיות אזהרה לכל המערכת - לפני שזה קורה להלום הקרב הבא".

"סיכון ביטחוני ממשי"

עו"ד אורי אלדר, בא כוחו של ניר, אומר כי "החובה לשמור על פרטיות וסודיות רפואית, ובפרט בכל הנוגע למידע בתחום בריאות הנפש, היא חובה משפטית ברורה המעוגנת בחוק זכויות החולה, בחוק הגנת הפרטיות ובהנחיות משרד הבריאות. מדובר במידע הרגיש ביותר שיש לאדם, והפרתו מהווה פגיעה קשה בזכויות יסוד.

"כמי ששירת יותר מ-350 ימי מילואים מאז פרוץ המלחמה, אני פוגש מקרוב לוחמים רבים שחזרו מהלחימה עם פגיעות נפשיות. מערכת הבריאות מחויבת להבטיח שמי שפונה לטיפול נפשי יוכל לעשות זאת בידיעה שהמידע האישי שלו מוגן, וכי הוא אינו חשוף לשימוש לרעה או לדלף. לא ייתכן שלוחמים והלומי קרב, שנתנו את נפשם למען המדינה, ייאלצו לחשוש לפרטיות המידע הרפואי שלהם.

"מעבר לרגישות של מידע רפואי-נפשי, קיימות סטיגמות רבות בתחום בריאות הנפש, שעימן מתמודדים גם הלומי קרב. חדירה חמורה למידע רפואי בבי"ח ממשלתי מעוררת חשש ודאגה, במיוחד כאשר ביה"ח מסרב לקחת אחריות לדליפת המידע ולנזק שנגרם לניר.

"מעבר לפגיעה האישית, המקרה מעלה שאלות רגולטוריות כבדות משקל: כיצד מנוהלות הרשאות הגישה למידע רפואי רגיש, כיצד מנוטרות כניסות חוזרות ובלתי מורשות לתיקים רפואיים, ומהם מנגנוני הדיווח למטופל כאשר מתרחשת הפרת סודיות.

"כאשר מטופל מגלה על חדירה לתיקו חודשים לאחר מעשה, מדובר בכשל פיקוחי ולא באירוע שולי. רגולציה שלא נאכפת בפועל אינה מגינה על מטופלים. כאשר חובת הסודיות מופרת, האחריות אינה אישית בלבד, אלא מערכתית.

"לצד ההיבטים האזרחיים והרגולטוריים, קיים גם סיכון ביטחוני ממשי הנובע מהקלות שבה ניתן לגשת למידע רפואי אודות מטופלים, שאילולא פנייתו של ניר ייתכן שלא היה נחשף כלל. בביה"ח שיבא מטופלים מדי שנה יותר ממיליון בני אדם, ובהם בעלי פרופיל ציבורי גבוה, לרבות ראש הממשלה ושורדי שבי.

"העובדה שבבי"ח ממשלתי קיימת אבטחת מידע כה לקויה, לצד הידיעה על ניסיונות בלתי פוסקים של גורמים עוינים לפגוע במדינת ישראל באמצעות השגת מידע רגיש, צריכה להדיר שינה מעיניהם של הנהלות בתי החולים וגורמי הביטחון. על הרשות להגנת הפרטיות לפעול בנושא לאלתר".

תגובות הנתבעים

מביה"ח שיבא נמסר בתגובה כי "הגנה ושמירה על סודיות רפואית הן מאבני היסוד של פעילות המרכז הרפואי שיבא ומהוות ערך עליון בעבודתנו. ביה"ח פועל בהתאם למדיניות ברורה ובלתי מתפשרת בנושא לשמירת פרטיות המטופלים.

"במקרה הנדון נערך לעובדת שימוע וננקטו הליכים משמעתיים, והמרכז הרפואי שיבא ימשיך לטפל בכל מקרה של פגיעה בפרטיות במלוא החומרה, באופן פרטני ומדוקדק, כדי להבטיח שמקרים מסוג זה לא יישנו".

עורכי הדין של העובדת, עודד סבוראי וסיון האוסמן, מסרו בתגובה: "טענותיו של התובע הן שקריות ומופרכות. למזלה של הנתבעת, קיימות ראיות אובייקטיביות וחד-משמעיות לשקריו של התובע, ובמשך שנים הנתבעת סייעה לו בענייניו הרפואיים והתבקשה על ידו להיכנס לתיק הרפואי.

"בניגוד לטענות בכתב התביעה, התובע הוא זה שהעביר את מסמכיו הרפואיים לגרושתו והוא זה שסיפר לבתו היכן הוא נמצא ומדוע, ויש על כך תיעוד וגם תצהיר מטעמה. לתובעת יש עדים וראיות חפציות שמוכיחים את טענותיה, ואנו סומכים על בית המשפט שיגיע לחקר האמת ושהצדק ייצא לאור".