בג"ץ דן היום (שני) בעתירות שמבקשות להפסיק את פעילות מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בבחינת "נושאי הליבה" של הכשלים ב-7 באוקטובר. בין הנושאים הנבדקים: תפקוד הקבינט המדיני-ביטחוני, פעולות המודיעין, הגנה על הגבול עם רצועת עזה, המאבק הכלכלי בטרור והתרחשויות ביום הטבח ובלילה שלפניו.
לייב דיון בג"צ // אתר הרשות השופטת
העתירות הוגשו על ידי הסנגוריה הצבאית והתנועה לאיכות השלטון ביוני 2024, בטענה שהבדיקה של המבקר תפגע בעבודה של ועדת חקירה עתידית שתבחן את הכשלים.
“העברת עדויות למבקר המדינה, פתיחת מסמכים וגרסאות, והצגת טיוטות דוחות - יוצרים בסיס עובדתי שמשבש את הבדיקה העתידית של ועדת חקירה, ופוגע באופן שאינו ניתן לתיקון בזכויות הנבדקים”, נכתב בעתירת הסנגוריה.
הרחקת אחריות מהדרג המדיני
עתירת הסנגוריה משקפת דעות של בכירים לשעבר בצה”ל, ביניהם הרמטכ”ל לשעבר הרצי הלוי, שמעריכים שמבקר המדינה מכוון אליהם. המטרה, לפי תפיסתם: להטיל עליהם את מלוא האחריות לכשלים ולהרחיק אותה מהדרג המדיני.
התנועה לאיכות השלטון טוענת בעתירה כי בהליכי הביקורת של המבקר נפלו פגמים מהותיים, היורדים לשורשי הליכי איסוף הראיות והחומרים, אשר במסגרתו לא נעשתה כל פנייה למבוקרים מרכזיים בעלי השפעה על האירועים המבוקרים לצורך תשאול וקבלת כל הסבר נוסף לטובת גיבוש ממצאי הביקורת וקביעות מסקנות אשר נגזרו מכך, באופן שלם, מדויק, הוגן ואמין.
עוד טוענת התנועה כי המבקר לא נתן זכות טיעון אפקטיבית למבוקרים מרכזיים לגביהם ישנן הערות אישיות והטלת אחריות במסגרת טיוטות דוחות הביקורת, וכן חרג מהמתווה עליו סוכם בעקבות עתירת התנועה בכל הנוגע לקיום פגישות עם מבוקרים במסגרת הליך איסוף המידע והחומרים.
שיבוש ופגיעה בראיות
לעמדת התנועה, פעולות המבקר כעת עלולות לגרום לשיבוש הראיות והפגיעה העתידית ביכולתה של וועדת חקירה ממלכתית להגיע לחקר האמת ולפרסם ממצאים המבוססים על חקירה ממצה ואפקטיבית, ועל כן יש לעצור את פעולותיו לאלתר.
מנגד, בתגובה המשתרעת על פני כ-80 עמודים, דחה מבקר המדינה את הטענות המובאות בעתירות וכתב כי "פסקי דין יש לקיים. הסכמות יש לקיים. את ביקורת המדינה יש לקיים. ביקורת המדינה רואה נגד עיניה את מי שקולם נדם, את השבים, את בני משפחותיהם של כל אלה, ואת כלל אזרחי ישראל"
"אנו נחושים להשלים כלל הביקורות בנושא כשלי שבעה באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', תוך שמירה קפדנית על זכויותיהם הדיוניות של הגופים המבוקרים ומושאי הביקורת, בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה, לחוק מבקר המדינה ולנהוג ולמקובל בביקורת המדינה".
תזהם את הגרסאות
עו״ד קלגסבלד הסביר כי החשש העיקרי הוא שעבודת המבקר תשבש את ועדת החקירה העתידית וכי מסירת גרסאות במסגרת המבוקרת של מבקר המדינה, תזהם את הגרסאות שיובאו בפני הוועדה. בסיטואציה הזו מבוקרים יחשפו למידע שלא היה בידיעתם האישית, כמו עדויות או מסמכים של מבוקרים אחרים.
"זכות לחקור"
עו״ד תומר נאור מטעם העותר - "התנועה לאיכות השלטון" - ציין כי לאנגלמן יש סמכות לחקור את נושאי המלחמה, אך טוען שקיים פגם בתשתית העובדתית של דוחות המבקר, נפגעה זכות הטיעון של המבוקרים וכי הוא מפר את ההסכמות על בסיסן החלה הביקורת בצה"ל.
שטיין העיר, כי יש כשל לוגי בטענה של התנועה, כי מי שמכיר בסמכותו של המבקר - מכיר גם בכלים ובמנגנונים שבידיו. ברק-ארז הוסיפה, כי ייתכן שאם אנגלמן היה צריך להפעיל בכל שלב את כל הנהלים של ועדת חקירה ממלכתית - ייתכן שלא היה יכול לבצע את הביקורת.
עו״ד יונתן ברמן ממחלקת בג״צים שמייצג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה הדגיש את חשיבותה של וועדת חקירה ממלכתית לחקור את אירועי השבעה באוקטובר ״זה המנגנון הייעודי, הייחודי והעצמאי לחקור את נושאי הליבה״ אמר. וציין כי עמדת היועמשית היא על מבקר המדינה להימנע מביצוע פעולות שקשורות לנושא הליבה.
עו״ד ברמן הדגיש כי עולם החקירה שונה מעולם ביקורת - "לשיטתנו, גם אם לא הוקמה עדיין וועדת חקירה ממלכתית וגם אם יש ואקום, זה לא הופך את סמכותו של המבקר, ובהקשר הזה יש קושי ממשי בפעולה מקבילה של מבקר המדינה"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו