"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
"שערורייתי": עתירה לבג"ץ נגד החלטת סמוטריץ' להרחיב את הפטור ממע"מ
איגוד לשכות המסחר הגיש עתירה לבג"ץ נגד צו שר האוצר, נגד כוונת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחתום על הרחבת הפטור ממע"מ לרכישות אונליין מ־75 ל־150 דולר • נשיא איגוד לשכות המסחר: "מדובר באפליה מקוממת כנגד העסקים בישראל, החלטה הפוגעת ישירות בכלכלה הישראלית ובעסקים הקטנים והבינוניים המניעים את המשק"
סמוטריץ'. צילום: אורן בן חקון

"שערורייתי": עתירה לבג"ץ נגד החלטת סמוטריץ' להרחיב את הפטור ממע"מ

איגוד לשכות המסחר הגיש עתירה לבג"ץ נגד צו שר האוצר, נגד כוונת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחתום על הרחבת הפטור ממע"מ לרכישות אונליין מ־75 ל־150 דולר • נשיא איגוד לשכות המסחר: "מדובר באפליה מקוממת כנגד העסקים בישראל, החלטה הפוגעת ישירות בכלכלה הישראלית ובעסקים הקטנים והבינוניים המניעים את המשק"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

איגוד לשכות המסחר הגיש אמש (שלישי) עתירה לבג"ץ נגד צו שר האוצר, נגד כוונת שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחתום עלהרחבת הפטור ממע"מ לרכישות אונלייןמ־75 ל־150 דולר. במקביל הוגשה בקשה דחופה למתן צו ביניים לעיכוב כניסת הצו לתוקף ולהקפאת כל פעולה מנהלית הנסמכת עליו עד להכרעה שיפוטית. בג"ץ הורה למדינה להשיב בתוך שבוע לבקשה לצו ביניים.

מחאת בעלי העסקים הקטנים נגד כוונת השר סמוטריץ' לחתום על הפטור ממע"מ // יוני ריקנר

בית המשפט העליון הורה למדינה להגיש את תגובתה לבקשה לצו ביניים בתוך שבוע, עד ליום 30.12.2025. באיגוד מציינים כי החלטה זו מעידה על כובד המשקל שבית המשפט מייחס לטענות שהועלו בעתירה ולהשלכות הכלכליות והתחרותיות הרחבות של הצו.

תומכים בתחרות הוגנת

בעתירה מודגש כי האיגוד אינו מתנגד לייבוא אישי ואינו מתנגד לתחרות, אלא תומך בתחרות הוגנת בלבד. לטענת האיגוד, הצו מקדם מדיניות המתגמלת פלטפורמות ותאגידים זרים, על חשבון עסקים ישראליים הפועלים בישראל, משלמים מיסים ומעסיקים מאות אלפי עובדים וזאת ללא עבודת מטה מינימלית, ללא בחינת חלופות ותוך פגיעה בעקרונות יסוד של שוויון וחופש העיסוק.

עוד נטען כי אין מדובר ב״תיקון טכני״ אלא בשינוי מבני דרמטי במשטר המע״מ ובכללי התחרות במשק, היוצר אפליה מובהקת בין עסקים זרים לעסקים ישראליים, בניגוד למגמות הנהוגות במדינות ה־OECD, אשר דווקא מצמצמות פטורי יבוא אישי.

במישור הכלכלי מזהיר האיגוד מפני נזקים כבדי משקל: אובדן הכנסות פיסקליות בהיקפים של מיליארדי שקלים, פגיעה חמורה בעסקים קטנים ובינוניים, צמצום תעסוקה, העמקת בריחת הצריכה לחו״ל והחרפת פערים חברתיים ואזוריים- שיקולים שלטענת האיגוד כלל לא נבחנו.

האיגוד מציין כי קיימות חלופות שוויוניות וממוקדות יותר להקלה ביוקר המחיה, כגון פטור ממע״מ על מים, חשמל ותרופות חיוניות, אך המדינה בחרה, ללא הצדקה, להעניק פטור מלא דווקא על מוצרי צריכה שאינם חיוניים המוזמנים מאתרי סחר זרים.

"החלטה שערורייתית"

שחר תורג׳מן, נשיא איגוד לשכות המסחר: "חתימת שר האוצר על הצו להגדלת הפטור ממע״מ היא החלטה שערורייתית, מדובר באפליה מקוממת כנגד העסקים בישראל, החלטה הפוגעת ישירות בכלכלה הישראלית ובעסקים הקטנים והבינוניים המניעים את המשק. ההחלטה התקבלה בהליך פגום, בניגוד לעמדת הדרג המקצועי, בנק ישראל ואף שר הכלכלה, שעמדתו ברורה ומגובה במסמך רשמי.

"עצם החלטת בג״ץ לדרוש מהמדינה להשיב בתוך שבוע לבקשה לצו ביניים מלמדת שבית המשפט היה קשוב לטענותינו והכיר בכך שמדובר בסוגיה כבדה הראויה לבירור שיפוטי. במסגרת העתירה האיגוד עומד על כך שגם דעתו של שר הכלכלה תישמע, וכך ייחשף עד כמה המהלך פגום מהיסוד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו