המשנה ליועמ"שית דוחה את טענות לוין: "ביטויים החוטאים למציאות"

המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני משפט ציבורי-מנהלי, ד"ר גיל לימון, דוחה היום (שבת) את טענותיו של שר המשפטים יריב לוין בדבר עיכובים בטיפול בבקשה לתיקון תקנות סדר הדין בבג"ץ.

במכתב ששלח ללוין, מדגיש לימון את הרגישות החוקתית הגבוהה של השינויים המבוקשים. לדבריו, "לתיקונים המבוקשים ישנן השלכות משמעותיות על המתדיינים בעתירות לבג"ץ, כמו גם השלכות על בית המשפט העליון עצמו, ובכלל זה על סמכות השפיטה הנתונה לשופטיו, שלה נלווה עיקרון אי-התלות הקבוע בסעיף 2 לחוק-יסוד: השפיטה". מכאן, הוא כותב, "נגזרת רגישות הדברים וכובד משקלם, והצורך בבחינת התיקונים המבוקשים במסגרת הליך מקצועי וסדור, בשיתוף הגורמים המשפטיים הרלוונטיים, לרבות הנהלת בתי המשפט".

עוד מציין לימון כי מחלקת ייעוץ וחקיקה קיימה כבר השבוע ישיבה מקצועית שעסקה בתקנות סדר הדין בבג״ץ שאותן מבקש לוין לשנות - וזאת בניגוד לטענות בדבר התעלמות מצד הייעוץ המשפטי.

ההתכתבות בין השניים מגיעה על רקעחשיפת "ישראל היום" בסוף השבוע, שלפיה לוין מקדם שורה של תיקונים דרמטיים בתקנות בג"ץ, אשר צפויים לצמצם באופן משמעותי את סמכויות השופטים. בסביבת השר נטען כי הוא פנה לייעוץ המשפטי לממשלה בבקשה להכין טיוטת תקנות - אך "זכה להתעלמות", ולכן פעל לגיבוש התקנות ביוזמתו.

במכתב ששלח ללימון האשים לוין כי "משאבי המחלקה משועבדים לסדר יום אישי". לימון דוחה את הדברים מכל וכל: "אני דוחה את טענתך במכתב על כך שמשאבי מחלקתי משועבדים לסדר יום אישי; הדברים אינם נכונים כלל ועיקר".

לימון מפרט במכתבו שורה ארוכה של משימות שבהן טיפלה מחלקת ייעוץ וחקיקה בחודשים האחרונים, ובהן היערכות לכניסתו לתוקף של חוק הפרות תעבורה מינהליות, תקנות הכניסה לישראל, ליווי היבטי ביקורת שיפוטית במשטים לעזה, ליווי דיונים בכנסת והיבטים חוקתיים בחקיקת חוק ההסדרים. "עיון ברשימה מלמד כי אין ביניהן ולו משימה אחת שנגזרת מסדר יום אישי", הוא מדגיש, ומוסיף כי לכך יש לצרף שורה של משימות שוטפות נוספות.

בנימה חריגה למכתבים רשמיים בין בכירים, כותב לימון: "לא אוכל לחתום את המכתב מבלי להדגיש כי במחלקה למשפט ציבורי-מנהלי משרתים עובדי מדינה מסורים אשר עושים מאמץ לתת מענה לכל פנייה. ביטויים פוגעניים כדוגמת אלו שמופיעים במכתבך חוטאים למציאות".

כזכור,לוין מקדם תיקונים משמעותיים בתקנות בג"ץ, ובהם הגבלת תוקף צווי ביניים ל-120 ימים לכל היותר, חובת פרסום פסקי דין בתוך 90 יום, צמצום השימוש בצווים על תנאי, כך שינתנו רק מ"טעמים מהותיים", וכן חיוב בדיווח שנתי של מנהל בתי המשפט לוועדת חוקה של הכנסת על עתירות שלא הוכרעו במשך יותר משנתיים.