"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

העליון דחה את הערעור: עונש המאסר על נאשם באונס נשאר

הנאשם הורשע באינוס ובעבירות נוספות ונגזרו עליו 7 שנות מאסר • השופט שטיין: "הסכמת המתלוננת להגיע לביתו של המערערו לקיים עימו מגע מיני, אינה מהווה הרשאה למערער לבצע בגופה כל דבר שעולה על רוחו"

,עודכן
0השמעה
בג"ץ. צילום: אורן בן חקון

בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות והותיר על כנו עונש מאסר ממושך על נאשם אשר הורשע באינוס ובעבירות נוספות.

בפסק הדין, דן בית המשפט העליון בערעור שהגיש הנאשם על חומרת העונש שגזר בית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרתו הוטלו עליו בין היתר 7 שנות מאסר, לאחר הרשעתו בעבירת אינוס ועבירות נוספות. על פי כתב האישום בעת שהיו יחד בחדר השינה הבהירה המתלוננת לנאשם כי אינה מסכימה לקיים עימו יחסי מין ללא קונדום, אולם הנאשם התעלם מבקשותיה.

הנאשם טען כי נסיבות ביצוע העבירה קלות באופן יחסי וביקש להפחית מעונשו. המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד תהל ורד, טענה מנגד כי העונש הולם את חומרת מעשיו ותוצאותיהם הקשות וכי מדובר באינוס לכל דבר ועניין.

השופט אלכס שטיין כתב בפסק הדין: "אונס הוא אונס, הוא אונס. המתלוננת לא הסכימה למעשה האינוס ומעשה הסדום שביצע בה המערער. היא הבהירה לו שאין בכוונתה לקיים עימו יחסי מין בנסיבות שנוצרו (לא היה ברשותו קונדום) ובאופן שכפה עליה".

עוד כתב כב' השופט שטיין: "הסכמת המתלוננת להגיע לביתו של המערער, לקיים עימו מגע מיני כזה או אחר, כאמור, אינה מהווה הרשאה למערער לבצע בגופה כל דבר שעולה על רוחו, אין זה משנה כלל ועיקר מה הסיבה בעטיה החליטה המתלוננת לסרב לקיים עם המערער יחסי מין. בין אם מדובר בהיעדרו של קונדום, מיחושים שתקפוה או אובדן עניין בקיום יחסי המין - כל אלה היו נתונים, בכל הזמנים הרלבנטיים, להחלטתה הריבונית של המתלוננת באשר למה יעשה בגופה, וכיצד".

בית המשפט העליון קבע כי אין לראות בהסכמה הראשונית של המתלוננת לקיים יחסי מין עם המערער - בתנאים שלה, שכאמור לא התקיימו - משום נסיבה מקלה והותיר את העונש על כנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר