נדחה ניסיון חריג של רב מאלעד לפעול משפטית נגד הרב אליהו

הערעור שנדחה הוא של יהונתן חן, שביקש להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד הרב אליהו ואישים נוספים, בצירוף דרישה לערבות בסך חצי מיליון שקלים

חרדים. צילום: אורן בן חקון

בית המשפט דחה באחרונה ערעור שהגיש יהונתן חן, רב מאלעד, שבמרכזו ניסיון משפטי חריג לפעול נגד הרב שמואל אליהו. חן ביקש להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת נגד הרב אליהו ואישים נוספים, בצירוף דרישה חריגה לערבות בסך חצי מיליון שקלים. בית המשפט קבע כי אין מקום לקבל את הבקשה ודחה גם את הערעור שהוגש.

 

"מקווים שהכאב יגרום להם להתפכח", הרב שמואל אליהו, צילום: אורן נחשון

ההליך המשפטי כוון בראש ובראשונה כלפי הרב שמואל אליהו, שעמד בראש בית הדין לפגיעות מיניות שדן בעניינו של חן. לצד הרב אליהו נכללו בבקשה גם שלושה דיינים מבית הדין, הנהלת המוסד והאישה שטענה כי נפגעה ממנו. אולם הגורם המרכזי והדמות הציבורית הבכירה שאליה כוונה הבקשה היה הרב אליהו עצמו, שהוביל את פרסום האזהרה לציבור.

בית הדין לפגיעות מיניות פרסם אזהרה פומבית בעניינו של חן לאחר הליך שנוהל בפני שלושה דיינים, ובו, לפי בית הדין, הודה חן במעשים חמורים כלפי אישה. בעקבות זאת הורו הדיינים להרחיקו מתפקידי הוראה והשפעה ציבורית, והפרסום נועד, לטענתם, להגן על הציבור.

אבנים נזרקו על רכבו של הרב שמואל אליהו (ארכיון)

בתגובה פנה חן לבית המשפט בטענה כי הרב שמואל אליהו והגורמים הפועלים עמו מנהלים נגדו מסע מתואם של פגיעה בשמו הטוב. בבקשה טען ל"איומים, הטרדות, פגיעה בפרטיות ובמוניטין והשפלה פומבית", ודרש כי בית המשפט יחייב את הרב אליהו ואחרים בהפקדת ערבות כספית גבוהה במיוחד כתנאי לצו.

בית משפט השלום בפתח תקווה דחה את הבקשה וקבע כי לא הוצגה תשתית ראייתית המצדיקה הוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת, וכי הדרישה לערבות בסכום כה חריג חורגת מהנורמות המשפטיות המקובלות. חן ערער לבית המשפט המחוזי בלוד, אך גם שם נדחתה בקשתו.

הרב שמואל אליהו במתקפה חריפה נגד עסקת החטופים המסתמנת, צילום: ללא

במקביל להליכים המשפטיים פורסם תחקיר עיתונאי שבו הוצגו תיעודים מצולמים של חן, בהם הוא נראה מזמין אישה נשואה לבית מלון ומנהל עמה שיח בעל אופי מיני. לפי הפרסומים, חן הודה בפני בית הדין כי התיר לעצמו, לדבריו, חריגות מסוג זה.

בבית הדין לפגיעות מיניות מדגישים כי הפרסומים נעשו כחלק ממדיניות של שקיפות והגנה על הציבור, וכי החובה הציבורית להזהיר מפני ניצול מעמד רבני גוברת על החשש מפגיעה בשמו של אדם. לדבריהם, ההליך כולו נוהל באופן מסודר בפני דיינים, והפרסום בוצע באישור ובאחריות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר