"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הנציב דחה תלונה על הנשיא עמית - אך העביר מסר לשופטי העליון
השופט בדימוס אשר קולה, דחה תלונה שהוגשה ע"י ארגון "בצלמו", שיצאו נגד שלושת השופטים שנבחרו לדון בעתירות נגד התיקון להרכב הוועידה לבחירת שופטים • "אין בעיה של ניגוד עניינים, משום שהתיקון לחוק ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה", גרס
ניגודי העניינים המיוחסים לשופט עמית ״הופרכו על ידו רובם ככולם". נשיא העליון הנכנס, השופט יצחק עמית. צילום: אורן בן חקון

הנציב דחה תלונה על הנשיא עמית - אך העביר מסר לשופטי העליון

השופט בדימוס אשר קולה, דחה תלונה שהוגשה ע"י ארגון "בצלמו", שיצאו נגד שלושת השופטים שנבחרו לדון בעתירות נגד התיקון להרכב הוועידה לבחירת שופטים • "אין בעיה של ניגוד עניינים, משום שהתיקון לחוק ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה", גרס

,עודכן
0השמעה
[object Object]

נציב תלונות הציבורעל שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, דחה היום (חמישי) תלונה שהוגשה נגד שלושת שופטי ההרכב שנקבעו לדון בעתירות נגד התיקון להרכב הוועידה לבחירת שופטים. אולם, קבע כי הרחבת ההרכב ל-11 שופטים “באה על תיקונו” של העניין.

בג"ץ "חוקר העל" לפרשת הפצ"רית: צעקות "עבריין" מהקהל לעבר נשיא העליון יצחק עמית (ארכיון) //דוברות הרשות השופטת

התלונה נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז הוגשה בספטמבר האחרון, על ידי ארגון "בצלמו". לטענת המתלונן, מנכ”ל הארגון שי גליק, שלושת השופטים מצויים בניגוד עניינים מובהק, משום שהם חברים בוועדה לבחירת שופטים - והעתירות שנקבעו לדיון בפניהם עוסקות בתיקון שישנה את הרכב אותה ועדה ויצמצם את סמכויותיה.

התיקון לחוק

הנציב דחה את טענת השופטים, וטען כי אין בעיה של ניגוד עניינים, משום שהתיקון לחוק ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה. “ברור שהתיקון, בין השאר, מצמצם או אפילו מאיים את השפעתם של שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה על מינויים של שופטים לבית המשפט העליון”, כתב קולה. “מבחינת הנראות הציבורית, תיקון אשר יש לו השפעה מיידית על חברי ההרכב הדן בו אינו דומה לתיקון שיש לו השפעה עתידית”.

נציב תלונות הציבור: "שופטים חשופים לאמירות קשות". משמר בתי המשפט (ארכיון),צילום: אורן בן חקון

הנציב אף הבהיר כי העובדה שגם לאחר התיקון ימשיכו שופטי העליון לכהן בוועדה אינה רלוונטית: “השאלה היא האם ראוי מבחינה אתית שהרכב השופטים ידון בחוקיות תיקון הנוגע לצמצום או כרסום בסמכויותיהם שלהם עצמם”.

דרך עוקפת

בתגובתם לתלונה טענו שלושת השופטים כי מדובר בניסיון לעקוף את המסלול הרגיל של בקשת פסלות, וכי המתלונן כלל אינו צד להליך. הנשיא עמית הבהיר כי ההרכב נקבע בהתאם למקובל: עתירות חוקתיות בעלות חשיבות ציבורית נקבעות לדיון בפני ההרכב הבכיר של בית המשפט העליון.

נציב תלונות השופטים, השופט בדימוס אשר קולה,צילום: גיל אליהו-ג׳יני

אולם הנציב לא קיבל הסבר זה במלואו. הוא ציין כי ההחלטה להוציא צו על תנאי ולהרחיב את ההרכב ל-11 שופטים יש בכך כדי לתקן את שעולה בתלונה.

"אמון הציבור במערכת"

בסיום ההחלטה שלח הנציב מסר ישיר לשופטי העליון. “שומה עליי כנציב ושומה על הנציבות לעשות כל אשר לאל ידינו כדי להגביר את אמון הציבור במערכת בתי המשפט, זאת בשעה שחודשים לבקרים חשופים אנו לאמירות קשות הנשמעות במרחב הציבורי והמערערות את אמון הציבור”.

הנציב הוסיף כי “גם החלטות שופטי בית המשפט העליון באשר לאופן ניהול ההליכים על ידם ראוי להן שישקלו גם בהיבט של הגברת אמון הציבור בבית המשפט”, וחתם בקביעה כי “הרחבת ההרכב בעתירות חוקתיות כגון העתירה מושא התלונה, ואי הותרתה רק בפני ההרכב הבכיר של בית המשפט, יש בה כדי לתרום לחיזוק אמון הציבור בבית המשפט”.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו