הנציב דחה תלונה על הנשיא עמית - אך העביר מסר לשופטי העליון

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, דחה היום (חמישי) תלונה שהוגשה נגד שלושת שופטי ההרכב שנקבעו לדון בעתירות נגד התיקון להרכב הוועידה לבחירת שופטים. אולם, קבע כי הרחבת ההרכב ל-11 שופטים “באה על תיקונו” של העניין.

התלונה נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז הוגשה בספטמבר האחרון, על ידי ארגון "בצלמו". לטענת המתלונן, מנכ”ל הארגון שי גליק, שלושת השופטים מצויים בניגוד עניינים מובהק, משום שהם חברים בוועדה לבחירת שופטים - והעתירות שנקבעו לדיון בפניהם עוסקות בתיקון שישנה את הרכב אותה ועדה ויצמצם את סמכויותיה.

התיקון לחוק

הנציב דחה את טענת השופטים, וטען כי אין בעיה של ניגוד עניינים, משום שהתיקון לחוק ייכנס לתוקף רק בכנסת הבאה. “ברור שהתיקון, בין השאר, מצמצם או אפילו מאיים את השפעתם של שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה על מינויים של שופטים לבית המשפט העליון”, כתב קולה. “מבחינת הנראות הציבורית, תיקון אשר יש לו השפעה מיידית על חברי ההרכב הדן בו אינו דומה לתיקון שיש לו השפעה עתידית”.

הנציב אף הבהיר כי העובדה שגם לאחר התיקון ימשיכו שופטי העליון לכהן בוועדה אינה רלוונטית: “השאלה היא האם ראוי מבחינה אתית שהרכב השופטים ידון בחוקיות תיקון הנוגע לצמצום או כרסום בסמכויותיהם שלהם עצמם”.

דרך עוקפת

בתגובתם לתלונה טענו שלושת השופטים כי מדובר בניסיון לעקוף את המסלול הרגיל של בקשת פסלות, וכי המתלונן כלל אינו צד להליך. הנשיא עמית הבהיר כי ההרכב נקבע בהתאם למקובל: עתירות חוקתיות בעלות חשיבות ציבורית נקבעות לדיון בפני ההרכב הבכיר של בית המשפט העליון.

אולם הנציב לא קיבל הסבר זה במלואו. הוא ציין כי ההחלטה להוציא צו על תנאי ולהרחיב את ההרכב ל-11 שופטים יש בכך כדי לתקן את שעולה בתלונה.

"אמון הציבור במערכת"

בסיום ההחלטה שלח הנציב מסר ישיר לשופטי העליון. “שומה עליי כנציב ושומה על הנציבות לעשות כל אשר לאל ידינו כדי להגביר את אמון הציבור במערכת בתי המשפט, זאת בשעה שחודשים לבקרים חשופים אנו לאמירות קשות הנשמעות במרחב הציבורי והמערערות את אמון הציבור”.

הנציב הוסיף כי “גם החלטות שופטי בית המשפט העליון באשר לאופן ניהול ההליכים על ידם ראוי להן שישקלו גם בהיבט של הגברת אמון הציבור בבית המשפט”, וחתם בקביעה כי “הרחבת ההרכב בעתירות חוקתיות כגון העתירה מושא התלונה, ואי הותרתה רק בפני ההרכב הבכיר של בית המשפט, יש בה כדי לתרום לחיזוק אמון הציבור בבית המשפט”.