"אין דבר כזה חנינה באמצע משפט": סמכות הנשיא היא לחון עבריינים

שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן סבור שלנשיא המדינה יש סמכות לתת חנינה גם לפני הרשעה. "הסמכות של הנשיא היא לחון עבריינים, ואדם יכול להיות עבריין גם אם הוא לא הורשע", הוא מסביר. "לנסות על סמך זה לקצץ את סמכויות הנשיא, זה לא נכון. אם הוא לא עבריין והנשיא נותן חנינה - אז לחנינה אין משמעות, כי הוא חף מפשע. ואם הוא עבריין - אז הוא ייהנה מהחנינה".

פרידמן מזכיר את התקדים של פרשת קו 300, שבה ניתנה חנינה לאנשי שב"כ: "אחד מהם אמר שהוא מודה אבל ניסה לא להודות, ובכל אופן קיבל את החנינה. הדרישה של הודאה וחרטה לא משפיעה על סמכות הנשיא. אני לא חושב שצריך לדרוש מראש הממשלה שיודה באשמה".

מבחינה טכנית, הוא אומר, "החנינה תלויה בחתימת שר המשפטים, שיש להניח שתינתן". אך גם הוא מציב תנאי: "נתניהו הוא לא רק ראש הממשלה, אלא הוא גם מונע חקירות של הממשלה ומתנגד לוועדת חקירה ממלכתית. בנסיבות האלו, אני חושב שהתנאי שהנשיא צריך להציב לו זה שהוא יתפטר מתפקידו ולא יחזור אליו לכמה שנים. חמש שנים במינימום, אולי יותר".

"זה מועד לפורענות"

עו"ד אמי פלמור רואה את הדברים אחרת לגמרי. ראשית, היא סבורה שלנשיא אין סמכות לדון בבקשה: "באתר של בית הנשיא כתוב שחור על גבי לבן: 'בקשת חנינה לא תטופל כל עוד יש הליכים תלויים ועומדים'. אין דבר כזה במדינת ישראל חנינה באמצע הליך. לנשיא אין סמכות לעצור משפט".

את התקדים של קו 300 היא דוחה: "שם לא הגישו בכלל כתב אישום, והיתה הבנה שניהול משפט עלול לסכן את ביטחון המדינה, כי זה יחשוף את שירות הביטחון הכללי. פה יש כבר כתב אישום, יש הליך, יש גם עוד שני נאשמים".

פלמור מצביעה על סתירה פנימית בבקשה עצמה: "הסמכות של הנשיא היא לחון עבריינים, נקודה. בעצם נתניהו בא ואומר לנשיא: מה שמתאים לבעיה שלי זה אתה, כי לך יש סמכות לחון עבריינים - אז זה אומר שאני מכיר בזה שאני עבריין. אבל איך אתה מכיר בזה כשבבקשה שלך כתוב שכל המשפט הוא קשקוש?".

היא מוסיפה: "אתה לא יכול מצד אחד לבוא לנשיא ולהגיד לו 'אני רוצה לאחד את העם', ותוך כדי להגיד את הדברים המפלגים שהם בבסיס הפילוג - 'תפרו לי תיק', 'מנסים לחסל ראש ממשלה נבחר'. כשעבריינים מתייעצים איתי ואומרים לי 'אני חף מפשע', אני תמיד אומרת להם: אתה צריך לבחור אם להמשיך במנטרה שאתה חף מפשע, או להרכין ראש ולעשות מה שצריך כי זו דרכך החוצה".

לדבריה, נתניהו יכול היה לבחור בגישה אחרת: "הוא יכול היה להגיד שהתיק התברר כלא מקצועי מספיק, שהיתה רשלנות מקצועית. זה היה נתיב יותר פייסני".

"אין חנינה עם תנאים"

את הרעיון של חנינה שמותנית בפרישה או בוועדת חקירה או בנסיגה מרפורמות פלמור דוחה מכל וכל: "עניין החנינה עם תנאים זה קשקוש והמצאה, זה מזהם את הקונספט של חנינה. אין דבר כזה חנינה בתנאי שאתה פורש מתפקידך, ואין אפשרות להסכים על ועדת חקירה - זו הזיה. טשטוש וחוסר מקצועיות".

פלמור מעלה גם שאלה שלא נדונה מספיק: "מה קורה עם הנאשמים האחרים? יש פה שני אנשי עסקים, שאול אלוביץ' ונוני מוזס, שניסו לתת שוחד. יש אפשרות להרשיע אדם בניסיון לתת שוחד מבלי להרשיע את המקבל? הנשיא עלול למשוך את השטיח מתחת לאירוע הרבה יותר רחב. למה מגיע לאלוביץ' ולמוזס - האדם שחשב שישלוט באמצעות העיתון שלו - למה מגיע להם שהמשפט הזה יתאדה ברוח?".

פרופ' פרידמן: "התנאי שהנשיא צריך להציב לנתניהו זה שהוא יתפטר מתפקידו ולא יחזור אליו. חמש שנים במינימום, ואולי יותר"

אז מה כן יכול לקרות? פלמור מתארת את הדרכים המשפטיות שכן קיימות: "הפרקליטות יכולה היתה להגיע להסדר טיעון שבו נתניהו מודה, העונש נקבע והם ממליצים לנשיא לחון אותו מהעונש. אז יש פסק דין, אבל לנוכח הנסיבות והפיוס בעם אחרי המלחמה, הנשיא בא ואומר: אני מוותר על העונש. אם כתולדה מזה האדם הופך להיות פסול מלכהן כראש ממשלה בגלל קלון - זו תולדה של האקט המשפטי, לא הסכמה שלו".

אפשרות נוספת: "הנשיא יכול להגיד לו 'תבקש עיכוב הליכים מהיועמ"שית'. שם תמיד אפשר לפתוח את התיק מחדש". היא מעריכה שהנשיא לא ייתן חנינה: "אני רואה את הרצוג מנסה להשכין שלום, לפייס ולקרב בין הצדדים כדי להגיע לתוצאה שקיימת במערכת המשפט - עסקת טיעון או עיכוב הליכים. אני לא רואה אקט של חנינה. מה גם שזה יגיע לבג"ץ וזה יהיה חרבו דרבו".

ומה אם בכל זאת? "הרצוג בוודאי מבין שכל החלטה שיקבל - כל העם יבער, וזה יסבך את כולנו עוד יותר. יהיו עתירות לבג"ץ, וישאלו אם נתניהו מעל החוק, אם אין שוויון בפני החוק במדינת ישראל. יקומו אנשים שההליכים שלהם תלויים ועומדים, ויגידו: למה נתניהו כן ואנחנו לא? זה מועד לפורענות".

פיצול תפקיד היועמ"שית

לאחר שנציגי הממשלה לא התייצבו, בוטל הדיון בבג"ץ על הדחת היועמ"שית גלי בהרב־מיארה. נשיא העליון השופט עמית אמר: "ללא נציגות לממשלה, אנחנו לא רואים טעם לקיים דיון במעמד צד אחד מול שער ריק". אמש פרסמה היועמ"שית את עמדתה בנושא. לדבריה, "ההצעות הופכות את הייעוץ המשפטי לממשלה מגורם ממלכתי לעורך הדין של השלטון".