לא רק "כן" ו"לא": האפשרויות שעומדות בפני הנשיא הרצוג

חמש וחצי שנים לאחר שהחל משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, תפוח האדמה הלוהט שנקרא "תיקי האלפים" הגיע לפתחו של נשיא המדינה יצחק הרצוג - וכעת עיני כולם נשואות אליו. שבועיים וחצי אחרי האגרת ששלח טראמפ, בלי הודאה באשמה ובלי התנצלות, הגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו בקשת חנינה.

מבית הנשיא נמסר כי מדובר בבקשה יוצאת דופן בעלת השלכות משמעותיות, וכי הנשיא ישקול אותה באחריות ובכובד ראש לאחר קבלת חוות הדעת המתאימות. הרצוג הבהיר: לא יושפע מלחצים מאף כיוון. ההחלטה צפויה להתקבל בתוך שבועות.

בפני הרצוג עומדים שלושה תרחישים:

הראשון - קבלת הבקשה והענקת חנינה מלאה.

השני - דחייה בנימוק שהבקשה לוקה בקשיים משפטיים, ובראשם העובדה שנתניהו לא הביע חרטה. התקדים היחיד לחנינה לפני הרשעה היה בפרשת קו 300, שם הביעו המעורבים חרטה - ורק אז העניק להם הנשיא חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, חנינה. הבעת חרטה אינה תנאי מחייב בחוק, אך זו הנוסחה שלפיה פעלו נשיאי המדינה - וספק אם מכתבו של נתניהו עומד בה.

השלישי - תרחיש שהוא דרך הביניים, הנובעת מסמכותו הרחבה של הנשיא.

גורמים מעריכים כי הרצוג יפעל למצוא את המתכון שינמיך את גובה הלהבות ויביא לריפוי שהעם זקוק לו. הרצוג יכול להעניק חנינה מותנית בתנאים - פרישה מהחיים הפוליטיים או לחלופין לדרוש תמורות ציבוריות כגון הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר, הורדת הרפורמה המשפטית והרפורמה בתקשורת מסדר היום.

הרצוג עשוי להניע את הצדדים להגיע להסדר מוסכם ולזמן את היועצת המשפטית לממשלה, הפרקליטות ואנשי נתניהו להידברות, בניסיון להגיע להסדר מוסכם, להציג לצדדים שאלות הבהרה ולנסות אפילו לחלץ הודאה או חרטה כלשהי מתניהו, או ויתורים מצד התביעה. כך או כך, מאחר שמדובר בבקשת חנינה שהוגשה לפני הרשעה, הפרקליטות צפויה להגיש עמדה לנשיא.

הבקשה תחילה מועברת למחלקת החנינות במשרד המשפטים שתרכז גם את חוות הדעת הרלוונטיות מהגורמים השונים במשרד המשפטים - אם שר המשפטים יריב לוין יימצא בניגוד עניינים, השר עמיחי אליהו יהיה זה שיחליף אותו באישור ובגיבוש חוות הדעת המשפטית. לאחר מכן חוות הדעת יועברו למחלקת חנינות בבית הנשיא להכנת חוות דעת נוספת לנשיא המדינה.

חשוב להבהיר כי גם אם חוות הדעת המשפטיות ימליצו להרצוג שלא לתת חנינה או לחלופין לתת - להרצוג יד חופשית לפעול אחרת.

בבית הנשיא ציינו כי מדובר בבקשת חנינה יוצאת דופן ובעלת השלכות משמעותיות וכי לאחר קבלת חוות הדעת המתאימות, הנשיא ישקול את הבקשה באחריות ובכובד ראש.

הבקשה כוללת שני מסמכים: מכתב מפורט חתום על ידי פרקליטו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ומכתב חתום על ידי נתניהו עצמו. נתניהו מציין בבקשה כי האינטרס האישי שלו היה לנהל את מהשפט ולהוכיח את חפותו עד זיכויו המלא, אבל האינטרס הציבורי מחייב אותו לפעול אחרת.

"אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים, להשגת אחדות בעם ולהשבת האמון במערכות המדינה", נכתב בבקשה. עוד ציין כי "בחודשים כהקרובים צפויות התפתחויות יוצאות מגדר הרגיל במזרח התיכון. ההבנות המתגבשות בין ארצות הברית, ישראל, מדינות ערב ומדינות אחרות מחייבות היערכות משמעותית, מאמצים דיפלומטיים וביטחוניים ועיסוק מסביב לשעון".

אף רמז כי ככל שתינתן לו חנינה, הוא יפעל לאיחוי הקרע בעם וציין כי יעסוק ברפרומות השנויות במחלוקת שהממשלה מקדמת כגון הרפורמה המשפטית והרפורמה בתקשורת, סוגיות שהוא מנוע היום מלעסוק בהן בשל המשפט - וזאת כדי "לפעול לאיחוי הקרע בעם".

נתניהו ציין למעשה, כי מה שהטה את הכף וגרם לו להגיש את הבקשה זה החלטת השופטים לפיה נתניהו יקיים דיונים במשפטו במשך שלוש פעמים בשבוע.