רעידת אדמה פוליטית-משפטית: ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש היום (ראשון) לנשיא המדינה יצחק הרצוג בקשת חנינה. הבקשה הועברה למחלקה המשפטית בבית הנשיא באמצעות פרקליטו, עו״ד עמית חדד. הבקשה הועברה למחלקת החנינות במשרד המשפטים שתרכז גם את חוות הדעת הרלוונטיות מהגורמים השונים במשרד המשפטים, ולאחר מכן הן יועברו ליועצת המשפטית של בית הנשיא וצוותה להכנת חוות דעת נוספת לנשיא המדינה. הערכה: ייקח כמה שבועות לפחות להכריע בבקשה.
איך יתנהל התהליך עד החנינה?
השלב הראשון: הגשת הבקשה לנשיא המדינה.
השלב השני: העברה למחלקת החנינות במשרד המשפטים. הבקשה הועברה היום באמצעות פרקליטו של נתניהו, עו״ד עמית חדד.
השלב השלישי: גיבוש חוות דעת. משרד המשפטים והיועצת המשפטית של בית הנשיא וצוותה מעבירים המלצה לנשיא, שלרוב מאמץ אותה אך היא לא מחייבת. מכיוון ומדובר בבקשת חנינה לפני הרשעה, מחלקת חנינות במשרד המשפטים צפויה גם לפנות לפרקליטות כדי לקבל את עמדתה.
בנוסף, גם שר המשפטים צריך לתת חוות דעת לגבי בקשת החנינה. אולם השר יריב לוין מנוע מלתת חוות דעת בתיק משום שהוא העיד במסגרת תיק 2000 מטעם הפרקליטות. לכן השר שאמור לתת חוות דעת הוא עמיחי אליהו.
לאחר שיתקבלו חוות הדעת הנשיא הרצוג יחליט כיצד להגיב לבקשה. לפי ראיונות עבר בתקשורת, הנשיא סבור שיש לסיים את המשפט אולם שאלת התנאים היא השאלה הגדולה.
השלב האחרון: חתימה. אם החנינה מאושרת, הנשיא חותם על כל החנינה (הקלה בעונש או מחיקה) ושר המשפטים מוסיף חתימת קיום, שהיא בדרך כלל אישור פורמלי.
בנוסף, נתניהו צפוי לבקש לעצור את הדיונים במשפט או לצמצם באופן מהותי את הדיונים כל עוד יש בקשת חנינה..
בבקשת החנינה ציין נתניהו כי "הענקת חנינה תאפשר לראש הממשלה לפעול לאיחוי הקרע בעם, ואף לעסוק בסוגיות נוספות, כגון במערכת המשפט ובתקשורת. סוגיות שהוא מנוע היום מלעסוק בהן בשל המשפט המתנהל בעניינו".
כפי שפרסם עמית סגל ב"ישראל היום", בין האפשרויות שעומדות בפני נתניהו היא לנקוט בשיטה של בכירי השב"כ בפרשת קו 300 - הם הודו בעובדות, אבל לא באשמה. ראש השב"כ דאז אף כלל שקר מפורש במכתבו, הטענה שראש הממשלה הוא שהורה לו לחסל את המחבלים. הם קיבלו חנינה דאז מנשיא המדינה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו