משרד מבקר המדינה הגיש הערב (ראשון) לבג"ץ תגובה מקדמית לעתירת הסנגוריה הצבאית. בתגובה המשרד נימק בהרחבה מדוע יש לדחות על הסף את העתירה ואת הבקשה לצו ביניים, שבה התבקש למנוע ממבקר המדינה לקיים ביקורות על הנושאים שבליבת הכשל של 7. באוקטובר - האסון החמור בתולדות מדינת ישראל.
בתגובה המשתרעת על פני כ־80 עמודים משיב מבקר המדינה באופן מפורט על כל אחת מטענות הסנגוריה. בסופה של התגובה מובאת עמדה עקרונית: "פסקי דין יש לקיים. הסכמות יש לקיים. את ביקורת המדינה יש לקיים. ביקורת המדינה רואה נגד עיניה את מי שקולם נדם, את השבים, את בני משפחותיהם של כל אלה ואת כלל אזרחי ישראל ונחושה להשלים כלל הביקורות בנושא כשלי 7 באוקטובר ומלחמת 'חרבות ברזל', תוך שמירה קפדנית על זכויותיהם הדיוניות של הגופים המבוקרים ומושאי הביקורת, בהתאם לחוק יסוד: מבקר המדינה, לחוק מבקר המדינה ולנהוג ולמקובל בביקורת המדינה".
המבקר מעלה שורה של טענות כבדות משקל נגד העתירה:
1. אין לסנגוריה מעמד להגיש את העתירה - המבקר טוען כי על פי דוח ועדת דורנר, ייצוג משרתי צה"ל בפני המבקר צריך להיעשות על ידי הפרקליטות הצבאית, לא הסנגוריה. הפרקליטות אכן הייתה שותפה מרכזית בהליך הקודם.
2. "מעשה בית דין" - העתירה ממוחזרת - לפי התגובה הסוגיות בעתירה זהות כמעט לחלוטין לאלה שכבר נדונו והוכרעו בהליך קודם. "משמעות הסעדים המבוקשים היא ביטולם של פסק הדין בהליך הקודם והמתווים המוסכמים שבבסיסו", נכתב בתגובה.
3. התחמקות מודעת מההליך הקודם - המבקר הזכיר כי הסנגוריה לא הצטרפה להליך הקודם, המתינה לתוצאותיו, ורק אז הגישה עתירה חדשה. "התנהלותה זו עולה כדי שימוש לרעה בהליכי משפט ובזבוז משאבים שיפוטיים וציבוריים", נטען במסמך.
4. שיהוי קיצוני של שנה וחצי - העתירה הוגשה כמעט שנה וחצי לאחר ההחלטה שהיא מבקשת לתקוף. "שיהוי של כשנה ומחצה הוא לכל הדעות שיהוי קיצוני ביותר", קובע המבקר, ומוסיף כי מדובר בפגיעה מהותית בעקרון שלטון החוק.
המבקר מדגיש כי הרמטכ"ל הלוי עצמו התנגד לעתירה ביום הגשתה והבהיר: "הסנגוריה היא גוף עצמאי מקצועית. הסכמות צריך לכבד, ובכוונתי לכבד את ההסכמות שאליהן הגעתי עם מבקר המדינה על בדיקת מחדלי 7 באוקטובר". בספטמבר האחרון אף נפגשו הרמטכ"ל והמבקר במטרה "להגביר את שיתוף הפעולה בכל הנוגע לביקורת המדינה בצה"ל".
"מבקר המדינה דוחה בשתי ידיים את ההצעה הגלומה בעתירה, שמשמעה איון של מוסד ביקורת המדינה", נכתב בתגובה.
המבקר מזהיר כי "לא ניתן להפריז בהשלכות המזיקות, המיידיות והעתידיות של תקדים מסוג זה". לשיטתו, הצעת הסנגוריה היא ש"תושבי ישראל ימתינו לקביעת הרשות המבצעת - אם להקים ועדת חקירה ממלכתית, מה יהיה המנדט שלה, וכן הלאה. לשיטת העותרת, החלטות הרשות המבצעת הן שיתחמו את סמכותו של מבקר המדינה".
עוד דוחה המבקר את הטענה כי אין באפשרותו להטיל אחריות אישית על בכירים שסיימו את תפקידם: "לא ייתכן שסיום כהונה יחסן את בעל התפקיד מפני ביקורת, ובוודאי שעה שאנו מצויים כמעט שנתיים מפרוץ אירועי 7 באוקטובר, כאשר מרבית המפקדים סיימו את תפקידם".
המבקר מוסיף כי הימנעות מהטלת אחריות תוביל לכך ש"כל מי שעשוי להיות חשוף להטלת אחריות אישית, יפרוש מתפקידו, וכך יחמוק מביקורת. זו הצעה שמנוגדת לשכל הישר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו