יותר שנים בכלא: בית המשפט החמיר את עונשו של סניטר, עבריין מין בתינוקות ובילד

בית המשפט החמיר באופן משמעותי בעונשו של סניטר בבית חולים, שהורשע בביצוע שורה ארוכה וחמורה של עבירות מין בקטינים, כולל תינוקות וילדים בני משפחתו, וכן בהחזקת חומר פורנוגרפי בהיקף עצום. השופטים, קיבלו את ערעור המדינה והאריכו את תקופת מאסרו של העבריין ב-21 חודשים נוספים, מ-75 חודשי מאסר ל-96 חודשי מאסר בפועל, וזאת מתוך קביעה כי נפל בגזר הדין המקורי "טעות מהותית".

הרקע להליכים הוא הרשעתו של המשיב, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן שכלל שלושה אישומים חמורים. האישום הראשון התמקד בעבירות שבוצעו בעת שהמשיב עבד כסניטר בחדר ניתוח בבית חולים, שם צילם את איבר מינה החשוף של ילדה כבת 3, בעודה מורדמת לקראת ניתוח, את התמונה הוא החזיק בטלפון הנייד ואף העביר אותה לחברו.

האישום השני תיאר ריבוי עבירות חמורות שבוצעו כלפי קרובי משפחה, ילד בן 8 ותינוקת בת 10 חודשים. הנאשם ביצע בילד עבירות מין באמתלה של "משחק" וכן בטענה כי הוא "מצייר" על גבו.

ביחס לתינוקת בת ה-10 חודשים, המשיב ביצע בה גם עבירות מין חרף התנגדותה. את מעשיו בשניים הוא תיעד במכשיר הטלפון והחזיק את הסרטונים והתמונות עד למעצרו, ואף העביר חלק מהתיעוד לחברו. האישום השלישי עסק בהחזקה ובפרסום של חומרי תועבה ובהם דמויות קטינים, כולל החזקה של כ-300 GB של סרטונים ותמונות בתיקיות שונות על גבי דיסק קשיח.

בית המשפט המחוזי בתל אביב, גזר עליו 75 חודשי מאסר בפועל. המדינה ערערה על קולת העונש, בטענה כי הוא "חורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת" בגין עבירות מין חמורות כאלו, וכי יש להטיל עליו 120 חודשי מאסר. הנאשם, מצידו, ערער על חומרת העונש וביקש מבית המשפט לקבל את המלצת שירות המבחן ולהקל בעונשו, תוך העובדה ששיתף פעולה וחשף את הראיות המלאות, גילו הצעיר, תחילת שנות ה-20 והתנהלותו החיובית בתקופת מעצרו.

בפתח הכרעתו, קבע בית המשפט כי "הלכה נושנה היא במקומותינו כי כדי שערכאת הערעור תתערב בעונש שהושת על נאשם, המקרה צריך להימנות על המקרים החריגים בהם נפלה טעות מהותית בגזר הדין או שנגזר עונש החורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת". לאחר בחינת המקרה, הגיעו השופטים למסקנה כי "מקרה זה נמנה עם המקרים המצדיקים התערבות בדמות החמרה בעונש".

בית המשפט קבע כי המשיב הוא "אדם חסר גבולות וחסר מעצורים, שהפגין התנהגות מינית ראויה לכל גנאי". השופטים הדגישו כי "החומרה הגלומה במעשי המשיב נובעת לא רק מהעבירות המיוחסות לו, אלא גם מנסיבות ביצוען". בית המשפט ציין כי "המשיב לא בחל בביצוע המעשים בתינוקות ובילד בן ה-7. כל זאת תוך ניצול מעמדו וטיב יחסי האמון שרכש".

לאור הפער בין חומרת העבירות לעונש שנגזר, בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה והעמיד את עונשו של פלוני על 96 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי ופיצוי כספי לנפגעי העבירה.