"נמות ולא נתגייס": הסתיים הדיון בבג"ץ על גיוס חרדים | צפו במהומה

הסתיים הדיון בבג״ץ בעתירות שדורשות מהמדינה לגייס מיידית את תלמידי הישיבות.  הדיון מתקיים על רקע טיוטת חוק הגיוס שנחשפה אמש (שלישי). במהלך הדיון אמר סגן הנשיא סולברג: "אין שינוי משמעותי במספר המתגייסים השנתי".

במהלך הדיון תלמיד ישיבות התפרץ מהקהל והתפרץ על השופטים: "נמות ולא נתגייס" צעק. משמר בתי המשפט הוציא אותו בכוח מהקהל.

השופט סולברג רמז כי אולי בית המשפט העליון מתכוון להפוך את הצו על תנאי לצו מוחלט: ״בהמשך נשלח החלטה או פסק דין בהתאם למסקנותינו״

בחודש אפריל בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד הממשלה, ובו נדרשה להסביר מדוע לא הונפקו צווי גיוס נוספים למלש"בים חרדים בהתאם לצורכי הצבא, ומדוע לא הופעלו סנקציות אישיות אפקטיביות נגד מי שהוזמנו להתגייס אך לא התייצבו.

ככל ויינתן פסק דין בעתירות שיהפוך את הצו למוחלט, עשוי להיקבע כי המדינה לא נוקטת בצעדים מספיקים לעמוד ביעדי הגיוס, וכן המדינה עשויה להיות מחויבת בפסק דין לנקוט בצעדים אפקטיביים יותר.

השופטת וילנר למדינה: "למה אתם אומרים שהעתירות התייתרו בגלל שהוצאתם צו ראשון? העותרים ביקשו צווי גיוס". נציגת המדינה עו״ד אורן טוענת במהלך שמדובר בתהליך הדרגתי ושהדברים לוקחים זמן. אך השופטים מבקשים שורה תחתונה: "כמה זמן לכל מועמד לגיוס?"

השופטת וילנר: "ניתנו עד עכשיו 24 בקשת דחייה וארכה לממשלה בתיק הזה". השופטת ברק ארז באה בטענות לנציגת המדינה ואמרה ״זה נראה שאין לכם מושג מה המצב. יש צעדי אכיפה נוספים שניתן למצות מבלי להידרש להליך חקיקת חוק גיוס חדש, שהוא ארוך ומורכב."

השופט גרוסקופף: "התחושה שלי שנגד משתמטים חילונים כן ננקטות פעולות אכיפה מעבר להכרזה כמשתמטים. אני מבקש את הנתונים ההשוואתיים". נציגת המדינה טענה שחלק מהנתונים על אכיפה כנגד משתמטים לא ניתן לחשוף.

השופטת וילנר: "אנחנו לא רוצים לראות אותם במעצר, אנחנו רוצים לראות עלייה באחוזי הגיוס".  עו״ד אורן נציגת המדינה השיבה לה ואמרה "גברתי אנחנו כמובן מצטרפים לקריאה. המחירים הכבדים שהמשק משלם, וחוסר השוויון הזועק לשמיים הוא ידוע ומכאיב. יש את סמכויות הצבא, ונוכל להסביר ולפרט למה לדעתנו הבאה לנקודת הקצה של מאסר היא מורכבת ולא תוביל לגיוס חיילים".

השופט סולברג: "הולך ומזדקק הצורך באמצעי אכיפה שיביאו לתוצאות, הצבא זקוק אתמול ל12,000 לוחמים". עו״ד אורן נציגת המדינה:" קודם לכן הייתה מגבלה, אך מתחילת שנת 2026 לצבא אין שום מגבלה על מספר החרדים שהוא יכול לקלוט לשירותיו". השופטת וילנר: "זו בשורה טובה שמאוד משמח לשמוע".

עו״ד אורן: "בניגוד למה שאמרו חבריי, אותה בריכה של 80,000 מועמדים לשירות צבאי, לא גדלה אלא קטנה".

עו״ד אליעד שרגא ב״כ העותרת התנועה לאיכות השלטון מתפרץ לדבריה: "זה פשוט לא יאומן, שקרים לבית המשפט. מה הנתונים? תגידי כמה מהם קיבלו צו ראשון? 30 אלף איש נעלמו מתחת לראדר".

עו״ד אורן נציגת המדינה: "בחודש יולי החל יישום גיוס של תוכנית אכיפה ובעקבות המהלך יצאו 54,000 צווים ראשוניים".

דפנה ברק ארז: "מה לעשות עם זה שלמשרתי המילואים אין זמן. המדינה צריכה להגביר את מאמצי האכיפה, לגרום למשתמטים להתגייס. בטוב עדיף או ברע באמצעות צווים פליליים. ואחת האפשרויות היא עיכוב יציאה מהארץ והראנו שזה התגבר משמעותית".

השופטות וילנר רומזות למדינה כי הצעדים לא אפקטיביים מספיק: "עיכוב יציאה מהארץ
זה לאלה שיוצאים לחול, גברתי יודעת כמה מהם לא מעוניינים לטוס לחול"?

דפנה ברק ארז: "כשם ששלילת רישוי נהיגה זה טוב רק למי שיש רישיון נהיגה".

השופטת וילנר: "למה צריך שנה וחצי עד הרגע עד הרגע שמתחילים לאכוף - בתקופה כזאת של מדינת ישראל, של מלחמה, לחכות שנה וחצי מהרגע שמקבלים צו עד שמבצעים הליכי אכיפה?"

עו״ד אורן נציגת המדינה: "ההליך הזה שבסופו אדם עלול להיכנס למעצר, ועלולה להישלל חירותו הוא נעשה לאחר שמוצו כל ההליכים, המשמעתיים".

דפנה ברק ארז: "גברתי אומרת 18 חודשים עד הליך פלילי, תוך כמה זמן אז ננקטים הליכים משמעתיים כלפי כל מי שנעדר משירות? יש להבחין בין מאפיינים של אי שירות על רקע נסיבות ספציפיות, אבל כאן מדובר במאפיינים של אי שירות על רקע קולקטיבי ואידיאולוגי. ולכן ולומר שמפעילים את אותו מסלול טיפול לגבי מקרים שהם בהגדרה לא דומים, זה מעורר קושי".

עו״ד אורן נציגת המדינה: "אנחנו בצבא שנמצא שנתיים אחרי פרוץ מלחמה, המשאבים שלו מחולקים כדי להגן על החיים של כולנו. יש משאבים שמוקדשים לכך שיהיו יותר מעצרים, ומניעת יציאה מהארץ והרבה יותר הכרזות של משתמטים. לא בטוח שפסק דין שתתנו היום יסייע למהלך -יכול להיות שלאפשר להם לעדכן בהמשך כן יסייע".