"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

איסור להיכנס ללשכת נתניהו: ההגבלות שהיועמ"שית רוצה להטיל על אוריך ופלדשטיין

ההתפתחות נחשפה בדיון בבג”ץ בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון • העתירה דורשת להרחיק מיידית מלשכת ראש הממשלה את כל הגורמים המעורבים בפרשת הקשרים הקטאריים הנחקרים ע"י השב”כ

,עודכן
0השמעה
קטארגייט. צילום: GETTY IMAGES, ראובן קסטרו, יהושע יוסף, אורן בן חקון, אי.אפ.פי

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה שוקלת להוציא הנחיות שיאסרו את כניסתם של יונתן אורך ואלי פלדשטיין ללשכת ראש הממשלה ולמקומות נוספים, כך עולה מתשובת משרד המשפטים שהוגשה לבג”ץ.

היועמ"שית גלי בהרב מיארה,צילום: אורן בן חקון

ההתפתחות נחשפה היום (שני) בדיון בבג”ץ בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון. העתירה דורשת להרחיק מיידית מלשכת ראש הממשלה את כל הגורמים המעורביםבפרשת הקשרים הקטארייםהנחקרים על-ידי השב”כ, ובראשם שלושת יועציו הבכירים של ראש הממשלה - אלי פלדשטיין, יונתן אוריך וישראל איינהורן.

דיון בעניין הגבלת גישתו של יונתן אוריך ללשכת רה"מ \\ אלינור שירקני קופמן

במהלך הדיון הבהירה השופטת וילנר הבהירה כי ברור שצריכות להיות הנחיות על כניסת גורמים ללא סיווג ללשכת ראש הממשלה.

במסמכים שהוגשו לבג”ץ מציינת המדינה כי “בימים אלה נבחן הצורך להוציא הנחייה למשרד ראש הממשלה שתאסור את כניסתם ללשכת ראש הממשלה ולמקומות נוספים”. בדיון ביקש נציג היועצת המשפטית לקבל ארכה של כחודש כדי לעדכן את בית המשפט בהחלטה הסופית.

השופטת יעל וילנר,צילום: אורן בן חקון

בתשובה שהוגשה לבג״ץ ציינה המדינה את “הבעייתיות הרבה הנובעת מנוכחותם של גורמים נעדרי סיווג ביטחוני ובעלי תפקידים, השוהים דרך קבע בסביבתו הקרובה של ראש הממשלה ובלשכתו, הגם שאינם עובדי מדינה". "כעת נערכת עבודת מטה במטרה להסדיר את הנושא", נכתב.

בסיום הדיון נקבע כי המדינה תגיש הודעת עדכון בתוך כחודש, הן לגבי ההרחקה של היועצים והן לגבי הנוהל של הסיווג הביטחוני לגורמים בסביבת ראש הממשלה.

תזכורת: על פי החשד הנחקר בפרשה, גורמים אלה פיתחו קשרים עסקיים עם מדינת קטאר המעלים חשש לניגוד עניינים חמור ביחס לעבודתם בלשכת רה״מ. התנועה טוענת כי שימור המצב הנוכחי, בו נתונה לשכת רה”מ להשפעתם של גורמים קטאריים, מסכן אינטרסים ביטחוניים חיוניים של ישראל. בנוסף, חלק מהגורמים הנחקרים שוהים בסביבת ראש הממשלה מבלי שהם אוחזים בסיווג ביטחוני מתאים ומבלי שעברו אישור השב”כ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר