"משקף את הצביון": בג"ץ קבע - אין מניעה שרק רבנים אשכנזים יבחרו את רב העיר

בעתירה נטען כי ישנה העדפה ברורה לקהילה האשכנזית, תוך הדרת הקהילה הספרדית וחב״ד • השופטים דחו את העתירה והסבירו כי כאשר תושבי המקום אינם עותרים בעצמם, אין מקום שבית המשפט יידרש לעתירה חיצונית

רב חרדי. צילום: אילוסטרציה

בג"ץ דחה לאחרונה עתירה שביקשה לבטל את מינוי נציגי הציבור שבוחרים את הרב האשי בסביון, בטענה כי הם מורכבים כמעט כולם מאשכנזים. בעתירה, אותה הגישה עמותת "חרדים למדינה ולשלטון הציבורי", נטען לאפליה עדתית ולפגיעה בעקרונות השוויון והייצוגיות כייון שבהרכב האסיפה הבוחרת את הרב הראשי ישנה העדפה ברורה לקהילה האשכנזית, תוך הדרת הקהילה הספרדית וחב״ד.

העמותה טענה, כי תשעה מתוך עשרת הנציגים שנבחרו הם ממוצא אשכנזי, באופן הפוגע בשוויון. בנוסף נטען לקיומו של ניגוד עניינים חמור מצד אחת מנציגות הציבור, שבינה ובין גורמים עסקיים הקשורים למפלגת ש״ס קיימים קשרים כלכליים.

בית המשפט העליון (ארכיון), צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

המועצה המקומית סביון, שיוצגה על ידי עורכי הדין עפר שפיר ורועי גנוט טענה כי אם מישהו יכול היה לטעון לפגיעה בשוויון או לאפליה הרי שהם תושבי סביון ולא העמותה, לה אין שום זיקה למקום והיא איננה מייצגת את תושבי סביון. עוד הדגישה המועצה, כי לא הועלו כל טענות או תלונות מצד תושבי סביון, מה שמלמד כי המקומית רואה בהרכב האסיפה הבוחרת ייצוג הולם של הגוונים הקיימים ביישוב.

המועצה הוסיפה וטענה, כי הליך הבחירה התנהל בשקיפות מלאה ובכפוף לדין, וכי חברי מליאת המועצה בחנו את המועמדים על בסיס שיקולים ענייניים בלבד, וכי התקנות הקיימות אינן מחייבות ייצוג לפי מוצאעדתי, אלא מבקשות להבטיח גיוון של גופים ומגזרים המעוניינים בשירותי דת, כפי שנעשה בפועל.

גם עמדת המדינה והמועצה הדתית סביון היו שיש לדחות את העתירה, כיוון שהעותרת איננה מייצגת את עמדת תושבי סביון וכי השר לשירותי דת והמועצה בחנו את צביון האוכלוסייה המקומית והגיעו למסקנה שההרכב משקף נאמנה את מגוון הגופים, המגזרים והעדות המעוניינים בקיומם של שירותי דת במקום.

השופטים דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף, דחו את העתירה והסבירו כי כאשר הנפגעים הישירים האפשריים – תושבי המקום, אינם עותרים בעצמם, אין מקום שבית המשפט יידרש לעתירה חיצונית של גוף שאין לו קשר ממשי למועצה. עוד קבעו השופטים לא הוכחה פגיעה ממשית בעקרונות השוויון או הייצוגיות, וכי ההליך התקיים כדין ובהתאם להוראות התקנות.

השופט דוד מינץ, צילום: אורן בן חקון



לדברי עוה"ד עפר שפיר ורועי גנוט, הכרעת בג"צ מדגישה את היקף ההתערבות המצומצם של בית המשפט בהליכי מינוי רבני עיר, כל עוד נשמרו עקרונות התקינות, השקיפות והסבירות המנהלית. בנוסף, היא מאשרת כי היעדר תלונות מקומיות הוא שיקול משמעותי בעת בחינת טענות לייצוגיות חסרה, במיוחד כאשר מדובר בגוף חיצוני המבקש לעתור מטעמים כלליים בלבד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר