"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

דרישה מהיועמ"שית: הבהירי את עמדתך בנוגע למסמך ההפגנות של בן גביר

בארגונים "לביא" ו"אם תרצו" מציינים כי הדין מאפשר לשר לקבוע מדיניות כללית בכפוף להיוועצות - מבלי להקנות לייעוץ המשפטי “זכות וטו” • אם לא תתקבל תשובה מפורשת בזמן הקרוב - הם יפעלו לקבלת הכרעה שיפוטית

,עודכן
0השמעה
היועמ"שית ובן גביר. צילום: קרדיט: אורן בן חקון, הרצי שפירא

תנועת אם תרצו וארגון לביא פנו היום (חמישי) ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בדרישה שתבהיר האם לשיטת הייעוץ המשפטימסמך המדיניות של השר לביטחון לאומי איתמרבן גביר בנוגע לטיפול בהפגנות בתוקף. לטענתם, בחלוף חודשים של התכתבויות, המדינה לא מספקת הכרעה אופרטיבית. הארגונים מדגישים כי בהיעדר תשובה ברורה, הם יפנו לבג״ץ כדי שיכריע בסוגיה.

על פי הפנייה השר פתח את הליך ההיוועצות כבר ביוני, פרסם מסמך מדיניות בסוף אוגוסט, וקיבל תגובות מהייעוץ המשפטי, אך ללא קביעה האם המסמך נכנס לתוקף. בארגונים מציינים כי הדין, לרבות פסק הדין העדכני בעתירת פקודת המשטרה, מאפשר לשר לקבוע מדיניות כללית בכפוף להיוועצות - מבלי להקנות לייעוץ המשפטי “זכות וטו”.

משפחות חטופים חוסמות את איילון צפון בדרישה להחזיר את כולם // השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

במוקד מסמך המדיניות שפרסם בן-גביר, נגד מחאות. על פי המסמך, שיש בהן יסוד סביר לחשד לעבירות של תמיכה בטרור או הסתה לאלימות, ורשאית להגביל רישיון כשמתקיים חשד לעבירה. נוסף לכך, המדיניות קובעת “ככלל” לאסור חסימות צירים - בייחוד גישה לבתי חולים, נתב״ג וצירים מרכזיים.

״אין מחלוקת על כך שלמפקדי המשטרה שמור שיקול דעת פרטני בנוגע ליישום הדין (ומדיניות השר) בנסיבות הנתונות, וגם מסמך המדיניות הבהיר כי המדיניות היא "ככלל" - אך כעניין של מדיניות שהמשטרה נדרשת לפעול ליישום באופן כללי, מדיניות השר היא טריוויאלית וחוקית למהדרין.״ נכתב בפנייה.

בארגונים מוסיפים כי אם לא תתקבל תשובה מפורשת בזמן הקרוב, הם יפעלו לקבלת הכרעה שיפוטית, שכן לשיטתם מסמך המדיניות של בן גביר צריך להיות בתוקף, וכן ככל שהתשובה מהייעוץ המשפטי שהוא נעדר תוקף - הם יפנו לבג״ץ שייתן קביעה משפטית בנושא, וזאת ״כדי לחדד את היחסים שבין מדיניות כללית של שר לבין הליכי ההיוועצות עם הייעוץ המשפטי והיקפם״, נכתב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר