"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
אוריך מבקש לערער לעליון על ההחלטה להרחיקו מלשכת רה"מ
מדובר בבקשת רשות ערעור, אחרי שבית המשפט העליון קיבל את ערעור המשטרה על ההחלטה להגביל את עבודתו בלשכה • במחוזי, הוחלט כי אוריך מנוע מכך עד נובמבר
יונתן אוריך בבית המשפט המחוזי מרכז. צילום: יהונתן שאול

אוריך מבקש לערער לעליון על ההחלטה להרחיקו מלשכת רה"מ

מדובר בבקשת רשות ערעור, אחרי שבית המשפט העליון קיבל את ערעור המשטרה על ההחלטה להגביל את עבודתו בלשכה • במחוזי, הוחלט כי אוריך מנוע מכך עד נובמבר

,עודכן
0השמעה
[object Object]

יונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה החשוד במסגרת פרשת קטארגייט ופרשת הדלפת המסמכים המסווגים, הגיש היום (ראשון) בקשת רשות ערר לבית המשפט העליוןנגד ההחלטה של שופט המחוזיעמית מיכליס לאסור את עיסוקו כיועצו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו במשך חודשיים.

דיון בעניין הגבלת גישתו של יונתן אוריך ללשכת רה"מ

סנגוריו של אוריך מציינים בבקשה כי מדובר ב״תקדים מסוכן״ ושזו הפעם הראשונה שבית המשפט מטיל איסור עיסוק דרקוני על חשוד (ולא נאשם) ללא הצדקה ראייתית מספקת.

עוד צוין כי ההחלטה להעמידו לדין בכפוף לשימוע במסגרת פרשת הדלפת המסמכים המסווגים, עליה פרסמנו לראשונה ב״ישראל היום״, אינה נקודת מפנה המצדיקה תנאי חדש כפי שנקבע בהחלטת המחוזי, אוריך ציין כי רק הגשת כתב אישום משנה מעמד מחשוד לנאשם ולא הודעה על כוונה לשימוע.

במסגרת הבקשה סנגוריו של אוריך התייחסו לשני צירי העברת הכספים הנחקרים במסגרת פרשת קטארגייט - באשר לציר הראשון, אוריך מודה כי עבד עם חברת הייעוץ הבינלאומית פרספשיין במסגרת קמפיין לשיפור תדמיתה של קטאר לקראת המונדיאל בשנת 2022 ומציין כי העניק שירותי ייעוץ לחברה כאשר נתניהו היה יו״ר האופוזיציה.

אוריך מציין כי עבור שירותים אלה הוא קיבל תשלומים מהחברה ודיווח עליה כדין לרשויות המס.
״בעניין זה לא ברור האם המשיבה מייחסת למבקש עבירה כלשהי, ואם כן - איזו עבירה ועל בסיס איזו קונסטרוקציה משפטית״, נכתב בבשה.

בנוגע לציר השני, פוטליק-בירגר-פלדשטיין, במסגרתו החשד המרכזי הוא שאלי פלדשטיין קיבל כספים דרך איש העסקים גיל בירגר מהלוביסט האמריקאי ג'יי פוטליק, והטעה עיתונאים שהמסרים מגיעים מלשכת ראש הממשלה ולא מקטאר. אוריך טוען במפורש: "למבקש אין קשר כלשהו לקמפיין זה, וכך גם עולה מחומר הראיות". הוא דחה את טענות פלדשטיין שקיבל את ההנחיות ממנו, וציין שהן "שקריות" ו"נסתרות משורה של ראיות".

דיון בעניין הגבלת גישתו של יונתן אוריך ללשכת רה"מ,צילום: אלינור שירקני-קופמן

במקביל, הגיש אוריך עתירה לבג"ץ נגד הפרקליטות בדרישה שיועבר אליו כתב חשדות מפורט או טיוטת כתב אישום לפני הליך השימוע בפרשת המסמכים המסווגים (פרשת הבילד).

כזכור, ביולי 2025, שלחה הפרקליטות לאוריך מכתב ובו הודעה על כוונה להעמידו לדין בכפוף לשימוע, בעתירה נכתב: "המכתב לא מפרט בכלל אילו פעולות ומעשים מיוחסים לעותר, באילו מועדים ובאיזה אופן".

אוריך מציין בעתירה כי פנה חמש פעמים לפרקליטות בבקשה לקבל כתב חשדות מפורט, אך זו השיבה בכל פעם כי המכתב "עומד בכללי הדין והפסיקה". הוא טוען שהפרקליטות מסתמכת על נוסח לא עדכני של הנחיית פרקליט המדינה - הנחיה שעודכנה במארס 2024 ודורשת כעת "התייחסות מפורטת לטיב החשדות" ולא "כללית ותמציתית" כבעבר.

״כתב החשדות המפורט הוא מפת הדרכים לאורה נדרשים באי כוח העותר להיערך להליך
העותר השימוע. ללא כתב חשדות מפורט, לא ניתן לקרוא את חומרי החקירה שהועברו לעיון בצורה אפקטיבית ומושכלת, לא ניתן לדעת אילו פעולות שביצע העותר לכאורה מקימות עבירה כלשהי, ולא ניתן לגבש קו הגנה אפקטיבי מבלי לדעת מהן עיקרי העובדות המיוחסות לעותר, אילו פעולות מיוחסות לו, באילו מועדים וכיו”ב״, נכתב.

יועצו של נתניהו, יונתן אוריך, פנה לבית המשפט העליון באמצעות עורכי דינו עמית חדד ונועה מילשטיין, נגד החלטת בית המשפט המחוזי למנוע ממנו לחזור לעבודתו אצל ראש הממשלה נתניהו: ״בית המשפט העליון מתבקש לתקן עיוות דין מהותי: זכותו של יונתן אוריך לשוב לעבודתו לצד ראש הממשלה נתניהו לא יכולה להישלל ללא ראיות, ללא הצדקה וללא עילה שבדין ״החלטת בית המשפט המחוזי יצרה תקדים שגוי ומסוכן: איסור עיסוק חסר כל בסיס ראייתי שהושת על אדם שעדיין נחשב לחשוד בלבד, ולא לנאשם״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו