כך סחט ארגון הפשיעה אבו לטיף מהצפון קבלן בכיר במשך שנים

בית המשפט המחוזי קבע היום (רביעי) במסגרת הדיון נגד ארגון הפשיעה אבו לטיף, כי ישנן ראיות לסחיטה שיטתית ואכזרית של השל ניסים אמירה, אחד מ-13 הנאשמים בפרשה שנמשכה שנים וגבתה מחיר של מעל 7 מיליון שקל.

כתב האישום שהגישה עורכת הדין אליזבט קדמון מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה מתאר פעילות עבריינית נרחבת שהתרחשה בין 2018 ל-2025, בה נגבו שלא כדין סכומים של מיליוני שקלים, ובפרט מעל 7 מיליון ש"ח מהקבלן יצחק תשובה.

ארגון הפשיעה התמחה בסחיטת קבלנים ויזמים בפרויקטי תשתיות של מדינה ורשויות מקומיות, תוך שימוש באיומים ובשיטות הפחדה. מרכז פעילותו היה בכפר ראמה, שם התגוררו חברי הארגון.

אמירה היה אחד מחברי הארגון שביצע פעילות להלבנת הון ועבירות מס. בין השנים 2020 ועד 2025 הוציא לטיף לאמירה 42 חשבוניות כוזבות בסכום כולל של כ-6.6 מיליון שקל, ואמירה ניכה מס תשומות בהתבסס על חשבוניות אלו. בנוסף, אמירה הוציא בעצמו חשבוניות כוזבות לחברות אחרות.

אולם האישום החמור ביותר הוא סחיטתו של היזם והקבלן יצחק תשובה. לפי בית המשפט, החל משנת 2018 קשרו אמירה, לטיף ועטיה קשר לסחיטת תשובה תוך ניצול המוניטין העברייני המאיים שלהם. הם אילצו את תשובה למסור להם עבודות עפר ופינוי פסולת בשלושה פרויקטים גדולים: טיטניום בנתניה, שלמה המלך בנתניה ופרויקט בוסטון בראשון לציון.

בפרויקט טיטניום, חתמו חברות תשובה הסכם עם חברת לטיף לביצוע עבודות בתמורה לכ-370 אלף שקל, אך חברת לטיף היתה חברה ללא פועלים או ציוד. למעשה, המבצע היה אמירה. כאשר הוא תבע תשלום נוסף בטענה לגילוי אדמה שחורה באתר, הוא נקט בשביתת האטה שנמשכה כחודש. תחת לחץ, נאלץ תשובה לשלם כ-482 אלף שקל מעבר למוסכם.

בפרויקט בוסטון המצב היה חמור אף יותר. ההסכם שנקבע בין חברות תשובה לחברת לטיף היה על תשלום של 4.5 מיליון שקל עבור עבודות חפירה. המשיבים דרשו שכל הסכום ישולם לחברת לטיף, למרות שלמעשה העבודה בוצעה על ידי הקבלן דרור בלולו תמורת 2 מיליון שקל בלבד. כך לטיף קיבל 2.5 מיליון שקל מבלי לבצע כל עבודה בפועל. בלולו עצמו העיד כי הסכום שקיבל לטיף היה “דימיוני" וחסר היגיון כלכלי.

כאשר תשובה התקשה לעמוד בתשלומים, הפעילו המשיבים לחצים כבדים. ביום 23 בינואר 2023 הוצמד מטען חבלה לרכבו של תשובה והרכב פוצץ בעודו חונה. למרות שלא הוכח כי הארגון קשור לאירוע, לטיף ניצל אות התקרית כדי להגביר את הלחץ על תשובה. התשלומים הנדרשים הועברו למרות זאת במהלך מרץ-אפריל 2023.

סך הכול סחטו שלושת המשיבים מתשובה 7.33 מיליון שקל, שהועברו לחברת לטיף תוך הוצאת חשבוניות כוזבות. הכסף הולבן במערכת הבנקאית תוך ביצוע רישומים במסמכי התאגיד ועבירות מס.

בית המשפט התרשם במיוחד מהודעותיו של תשובה, שהביעו פחד ומצוקה עמוקים. בהודעות קוליות שהשאיר לשותפו בתאריך ה-11 באוגוסא 202 , נשמע תשובה נסער: “אני עם הקבלן עבודות עפר פה, מתחת לאוטו שלי, מתחת לבניין… אני צריך שם 3 מיליון פלוס מע”מ, לא יכול לשחק עם האנשים, הם אצלי פה, אני חייב לשלם להם”.

תשובה אף ביקש מהחוקר “למחוק את העניין שהם עבריינים, כי הוא לא רוצה שהם יראו”, ואמר: “מה פתאום? נראה לך שאני רוצה שיקרה משהו לבת שלי, חס וחלילה לילדים שלי?” הוא אף הזהיר את החוקר: “אתה כותב את הדברים ושם לי מטרה על הראש”.

בית המשפט מצא כי תשובה פעל תחת השפעת אימה שהטילו עליו המשיבים, במיוחד עטיה ולטיף. הוא אף הודה בכנות לשאלת החוקר כיצד לקרוא להסדרים החריגים שנכפו עליו, ועמד: “סחטנות”.

חילופי ההודעות הקוליות והמסרונים בין אמירה ללטיף מגלים קשר הדוק וחילוק תפקידים ברור. אמירה דיווח ללטיף בתדירות גבוהה על התקדמות הלחצים על תשובה, וקיבל ממנו הוראות. בשיחה אחת, אמירה אמר לקבלן אחר שאם לא ישלם: “אם עד מחר הוא לא יכין צ’ק, אנחנו עולים למעלה ואני מתחייב שאתה מקבל כסף מחר”. בשיחה אחרת עם תשובה, אמירה אמר לו ש”לוחצים אותו מהצפון” לקבל את הכסף, ותשובה הבין שמדובר בלטיף.

למרות העובדה שתשובה סיפר על ניסיונות התחמקות ועיכובי תשלום, בית המשפט קבע כי זה לא סותר את טענות הסחיטה, שכן ברור שתשובה לא ראה בתביעות המשיבים חלק ממהלך עסקים נורמאלי. בית המשפט אף התייחס לפרט מתמיה אחד - בקשת תשובה מאמירה להציע מחיר לפרויקט אחר ביולי 2021 - אך ציין שהתמיהה הזו תלובן בהליך העיקרי.

עם זאת, תשובה סיפר על ניסיונות התחמקות ועיכובי תשלום. אך בית המשפט קבע כי הם לא סותרים את טענות הסחיטה, שכן ברור שתשובה לא ראה בתביעות המשיבים חלק ממהלך עסקים נורמאלי.

בסיום הדיון קבע בית המשפט כי הראיות מספיקות כדי להורות על מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים.