"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
לאחר חשיפת "ישראל היום"

לפיד: "קציבת כהונת מנכ"לית ועדת הבחירות - פגיעה בעצמאותה"

יו"ר האופוזיציה פנה ליו"ר ועדת הבחירות וליועמ"שית בשל האפשרות שאורלי עדס תסיים את תפקידה • "כל מהלך שיביא לסיום כהונתה כעת יתפרש בציבור כניסיון פוליטי להטות או להשפיע על מערכת הבחירות"

,עודכן
0השמעה
אורלי עדס. צילום: אורן בן חקון

"עלול להוביל לכרסום באמון הציבור":יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד פנה הבוקר (שישי) ליו"ר ועדת הבחירות נועם סולברג וליועמ"שית גלי בהרב-מיארה, לאור כוונתו לקצוב את כהונתה של המנכ"לית אורלי עדס. על האפשרות שתיקצב כהונתה של עדספורסם לראשונה ב"ישראל היום".

"אבקש להידרש לנושא סיום תפקידה של מנכ״לית ועדת הבחירות בהקדם ולוודא כי לא יינקטו צעדים שיפגעו בעצמאות ועדת הבחירות המרכזית ובתפקודה התקין", כתב לפיד.

יו"ר יש עתיד הוסיף: "הפגיעה בעצמאות מנכ״לית הוועדה או החלשת מעמדה עלולות להוביל לכרסום באמון הציבור בתוצאות הבחירות ולהעלות שאלות על אמינותן.

"כל מהלך שיביא לסיום כהונתה כעת יתפרש בציבור כניסיון פוליטי להטות או להשפיע על מערכת הבחירות, ועל כן יש בו סכנה ממשית לפגיעה באמון הציבור בהליך הדמוקרטי".

במאי האחרון, המליץ מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדוח שפרסם, לקצוב את תקופה הכהונה של מנכ"לית הוועדה. ככל הנראה כוונתו של סולברג מגיעה בעקבות זאת. ל"ישראל היום" נודע כי סולברג מבקש להקים את ועדת האיתור למנכ"ל רק לאחר הבחירות הקרובות - כדי לאפשר תקופת חפיפה בין המנכ"לית הנוכחית למנכ"ל הבא. אם הבחירות הקרובות יתקיימו במועדן, באוקטובר 2026, ועדת האיתור צפויה לפעול בשנת 2027.

נזכיר כי דוח המבקר האחרון הצביע על כך שלא נקבע הסדר בעניין קציבת הכהונה של מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, בניגוד למשרות בכירות אחרות בשירות המדינה. "הכהונה של מנכ"ל ועדת הבחירות, שאינה קצובה בזמן ואף אינה מושפעת מחילופי יו"ר הוועדה, היא חריגה וראויה לבחינה", כתב אנגלמן.

והוסיף: "השיקולים לקציבת תקופת הכהונה של עובדים בכירים בשירות המדינה - מתן שוויון הזדמנויות מניעת שחיקת מנהלים בכירים ומניעת ריכוז כוח בידי עובד בכיר לתקופה ממושכת - רלוונטיים גם לוועדת הבחירות המרכזית", הוסיף אנגלמן. עם זאת, הוא הציע לקבוע תקופת חפיפה בין המנכ"ל היוצא לנכנס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר