"מצב משפטי חסר תקדים": החל הדיון החוזר בסערת מינוי נציב שירות המדינה

בג"ץ מתכנס היום לדיון נוסף בסוגיית שיטת מינוי נציב שירות המדינה כאשר כבר למעלה משנה (מאז מרץ 2024) לא מכהן נציב שירות מדינה במשרה קבועה מאז פרישתו של פרופ' דניאל הרשקוביץ.

כזכור, במאי האחרון קיבל בג"ץ שלוש עתירות שהוגשו נגד אופן המינוי שהממשלה הציעה לנציב שירות המדינה. נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז קבעו בדעת רוב כי מינוי נציב שירות המדינה מחייב הליך תחוראתי וכי המתווה שיצרה הממשלה למינוי אינו מספק ערובות לעצמאותו הא-פוליטית של הנציב או לבחירת המועמד המתאים.

למעשה, השופטים קבעו בניגוד לפסיקה קודמת של בג"ץ משנת 2011 הקובעת כי אין לכפות על הממשלה הליך תחרותי בכל הקשור למינוי נציב שירות המדינה.

השופט עמית הצדיק את השינוי בכך שחל שינוי נסיבות מאז וקבע כי "נורמות של היום אינן נורמות של שנת 2011. בעבר, מינויים פוליטיים נעשו במסתרים ו'בפרופיל נמוך'. אך כיום, אין אפילו ניסיון להסתיר את הכוונה למנות את אנשי שלומם של הדרג הפוליטי, והדברים נאמרים בראש חוצות על-ידי גורמים בממשלה".

בדעת מיעוט, קבע המשנה לנשיא העליון השופט נעם סולברג כי יש לדחות את העתירות באומרו כי "כאשר המחוקק בחר להוציא את המכרז מן הדלת, אין מקום להכניס את ההליך התחרותי בחזרה דרך החלון".

סולברג למעשה ציין כי קבלת העתירות משמעה להפוך פסק דין קודם של בג"ץ ללא הצדקה וכי קביעה בהתאם לבקשת העותרים תהיה מנוגדת ללשון החוק.

לאחר מכן, הגישה הממשלה בקשה לדיון נוסף – במסגרת הבקשה טענה הממשלה כי בג"ץ יצר הלכה חדשה וחריגה העומדת בסתירה לחוק ולפסיקה קודמת. שכן חוק שירות המדינה קובע במפורש כי מינוי הנציב פטור ממרכז ואף קיימת קביעה קודמת של בג"ץ משנת 2011 לפיה הליך מינוי הנציב לא מחייב הליך תחרותי.

״פסק הדין יצר, יש מאין, מצב משפטי חסר תקדים אשר סותר את החוק; סותר הלכה קודמת שנפסקה פה אחד; סותר את האופן שבו יושם החוק מקדמת דנא; סותר את הכללים המקובלים ביישום המשפט המנהלי; וסותר את הרציונלים הדמוקרטיים הבסיסים ביותר״,נכתב בבקשת המדינה. עוד נטען כי ההחלטה ״רוויה בשיקולים פוליטיים, חברתיים וסובייקטיביים״.