היועמ"שית: שרים שקוראים לאי קיום החלטות בית משפט - ריסוק הדמוקרטיה

"זוהי מדינה ללא דין": טקס הפרישה של השופט יוסף אלרון מכהונתו בבית המשפט העליון התקיים היום (רביעי). היועצמת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, תקפה את הממשלה: "קריאות של גורמים בכירים ברשות המבצעת שאין בכוונתם לקיים צווים שיפוטיים, זוהי קריאה לריסוק הדמוקרטיה".

במהלך הטקס, בהרב-מיארה נשאה דברים: "למרות חשיבותה של העצמאות השיפוטית לתקינות עבודת הרשות השופטת ומתוך כך לדמוקרטיה, אנו עדים לנסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בעצמאות השיפוטית, כך אנחנו מתמודדים בימים אלה עם תופעות כגון ניסיונות להלך אימים על היושבים בדין, אי מינוי שופטים תחת אלה שפורשים, והותרת בתי המשפט בתקינה מסירה אך חמורות מכל אלה הן קריאות של גורמים בכירים ברשות המבצעת שאין בכוונתם לקיים צווים שיפוטיים, זוהי קריאה לריסוק הדמוקרטיה, זוהי מדינה ללא דין".

שר המשפטים יריב לוין התייחס למשבר המינויים בוועדה לבחירת שופטים: "החסרון שאנו כבר מרגישים עם סיום כהונתו הוא ברור לעין כל, גיוון המערכת ומינוי שופטים בעלי רקע והשקפת עולם שונים זה מזה, הם הנתיב להשלמת הרכב בית המשפט העליון, בדרך שתוסיף לו עוצמה מקצועית ותשיב לו את אמון הציבור".

״הכוח לשלול חירותו של אדם, הכוח להטיל עליו את הכתם של הרשעה בפלילים, הם מהסמכויות רבות העוצמה שיש בידי בן אנוש במדינה דמוקרטית", הוסיף לוין ופנה לאלרון: "כהונתך כשופט הייתה דוגמה ומופת לאופן שבו יש לגשת למלאכה מורכבת זו. בשנות כהונתך בבית המשפט העליון הפכת לראש וראשון בתחום הפלילי. ​פעלת תמיד על בסיס ידע משפטי עצום ותוך העמקה בעובדות הצריכות לכל מקרה. עשית זאת מתוך הבנה של חולשת האזרח, אל מול כוחן של מערכות השלטון".

עוד הוסיף: "לא יכול להיות חולק כי מדינת ישראל זקוקה לשופטים בעלי שיעור קומה, ידע מקצועי ומומחיות כשל השופט אלרון, שפרישתו מותירה חלל עצום".

השופט יצחק עמית, נשיא בית המשפט העליון, אמר במהלך נאומו: "אין זה סוד שחברי השופט אלרון ואני לא תמיד ראינו עין בעין בפסיקותינו. אך במצב כזה אין כל פגם; ההיפך הוא הנכון. דיאלוג שיפוטי המבוסס על ביקורת והפריה הדדית, הוא הבסיס לקיומה של כל שיטת משפט הראויה לשמה".

"ספסל השופטים לא מלא"

בביקורת על לוין, ציין השופט עמית: "לצערי, ספסל השופטים בטקס היום אינו מלא, ולאחר פרישתו של השופט אלרון יכהנו בבית המשפט העליון אחד-עשר שופטים ושופטות בלבד".

עוד הוסיף כי "​אנו, השופטים והשופטות, נוסיף לפעול למילוי תפקידנו בשירות הציבור – בשגרה ובחירום, בימי חול ובפגרות, וגם בתקופות של עומס עבודה כבד. זאת, ברוח ההבנה כי הרשות השופטת אינה רכושו של אף אדם; היא פועלת בשירות הציבור, ועבורו בלבד. חובתנו כשופטים היא לעשות כמיטב יכולתנו להתמודד עם העומס ההולך וגובר על בתי המשפט, ולצמצם ככל הניתן את העיכוב בהליכים ואת הפגיעה שיוצר הדבר בבעלי הדין.

"​כולי תקווה שבקרוב יצטרפו שופטות ושופטים נוספים לבית המשפט העליון, וכי ימולאו התקנים החסרים בכל ערכאות השיפוט, על מנת שנוכל לשפר ולייעל את השירות המשפטי שניתן לציבור כולו".

השופט אלרון מכהן בבית המשפט העליון כבר שמונה שנים. במרץ 1994 התמנה אלרון לשופט בבית משפט השלום בחיפה. ביולי 2003 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה. במרץ 2012 מונה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, והיה אחראי, בין היתר, על המחלקה הפלילית בבית משפט זה. בין השנים 2013–2017 כיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה.

במקביל לכך, בשנת 1995 עבר בשירות המילואים ליחידת בתי הדין הצבאיים, וכיהן במסגרת זו כשופט בבית הדין הצבאי במחוז הצפון. משנת 2010 החל לכהן כשופט צבאי במילואים בבית הדין הצבאי לערעורים בדרגת סא"ל.

מאוגוסט 2014 עד מרץ 2018 שימש כיו"ר הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין, הממונה על שאלון בחינת ההסמכה. בתפקידו זה יזם אימוץ שינויים מבניים משמעותיים במבנה הבחינה.

בפברואר 2017 אישרה הוועדה למינוי שופטים את מינויו לבית המשפט העליון – תפקיד אליו נכנס ביום ב-30 באוקטובר 2017.