נלחם במשך עשור: הניצחון של הפליט מסודן על מערכת המשפט

מאבק משפטי שנמשך כעשור בין פליט מדארפור לרשות האוכלוסין הסתיים השבוע - בניצחון למבקש המקלט.

השופטת מיכל אגמון-גונן קבעה בפסק דין כי הרשות פעלה שלא כדין כאשר סירבה להעניק אזרחות לסודאני הנשוי לאזרחית ישראלית, והורתה לה לאזרח אותו מיידית. כמו כן, אף הורתה לשלם לו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 שקלים.

הסיפור מתחיל בשנת 2008, כאשר איש בן 32 מאזור דארפור בסודן הגיע לישראל כמבקש מקלט. שמונה שנים מאוחר יותר, בשנת 2016, הוא נישא בבית הדין השרעי לאזרחית ישראלית ובמהלך השנים נולדו להם ארבעה ילדים. המשפחה הגישה בקשה להסדרת מעמדו לפי “נוהל נשואים” - מסלול שאמור להסתיים בהענקת אזרחות לאחר הליך מדורג של ארבע שנים וחצי.

הבעיה החלה כאשר המבקש קיבל בשנת 2018 רישיון א/5 (מעמד תושב ארעי) במסגרת החלטת ממשלה כללית ליוצאי דארפור. מאותו מועד, הרשות החלה לטעון כי מכיוון שהרישיון ניתן לו מכוח החלטת הממשלה ולא דרך ההליך המדורג, הוא אינו זכאי להתאזרח.

לא עומד בתנאי הנוהל

עמדת רשות האוכלוסין הייתה ברורה: המבקש קיבל את מעמדו מכוח החלטת ממשלה ולא כחלק מההליך המדורג, ולכן אינו עומד בתנאי הנוהל. הרשות טענה כי ההליך המדורג בעניינו החל רק בשנת 2021, כאשר נערך לו ראיון לבחינת כנות הקשר, ולכן טרם חלפה התקופה הנדרשת.

כפתרון, הציעה הרשות לתת לו מעמד תושבות קבע ואפשרות להתאזרח מכוח סעיף 5 לחוק האזרחות - מסלול כללי שמחייב המצאת מסמכים ממדינת המוצא. הרשות גם טענה כי מכיוון שהמבקש לא הציג מסמכי סף כנדרש מסודן, הוא אינו עומד בדרישות הנוהל.

באי כוחו טענו טענו כי הרשות שינתה את עמדתה באופן שרירותי. הם הציגו תיעוד מפורט המוכיח כי במשך שנים, מיד לאחר קבלת רישיון א/5, המבקש פנה מדי שנה לרשות בבקשה להארכת הרישיון במסגרת נוהל נשואים. בכל פעם נדרש להציג מסמכים המעידים על כנות הקשר הזוגי ומרכז חיים משותף בישראל, והרשות אישרה את ההארכה לאחר בדיקה.

“איך יכולה הרשות לטעון היום שההליך לא התחיל, כאשר היא עצמה בחנה אותנו מדי שנה לפי נוהל נשואים?” תהו. הם גם ציינו כי לאחר פסק הדין בעניין איזנברג נקבע בבירור שלא ניתן לדרוש מסמכים ממבקשי מקלט מסודן שבקשתם טרם הוכרעה.

השופטת אגמון-גונן לא הסתפקה בקבלת הערעור אלא מתחה ביקורת חריפה על התנהלות הרשות. היא תיארה שרשרת של הפרות: “המערערים נאלצו לשכור שירותים משפטיים לאורך שנים שכללו עשרות מכתבי תזכורת ואף שני עררים בגין אי מענה”, כתבה בפסק הדין.

השופטת קבעה כי הרשות לא הסבירה מדוע פתאום החליטה שההליך המדורג לא התחיל, כאשר במשך שנים היא עצמה טיפלה במבקש לפי נוהל נשואים. “לעובדה כי אשרת א/5 ניתנה מכוח החלטת הממשלה, אין לכך משמעות שעה שהרשות עצמה מאז האריכה את האשרה מכוח נוהל נשואים”, קבעה השופטת.

במיוחד הקפידה השופטת לציין את העלאת טענת חוסר הסמכות על ידי הרשות רק בבוקר הדיון בערר, לאחר שחודשים ארוכים ניסתה למחוק את ההליך: “העלאת טענת חוסר הסמכות בשיהוי ובאופן בו הועלתה מהווה, גם היא, הפרת חובת ההגינות של הרשות”.

הרשות חויבה לא רק לאזרח את המבקש עד סוף ספטמבר אלא גם לשלם הוצאות משפט של 35,000 שקלים. סכום גבוה יחסית המשקף את חומרת התנהלותה לדעת בית המשפט.