"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בג"ץ פסק: ההגדלות התקציביות של הרמטכ"ל לאנשי הקבע ניתנו שלא כדין

בג"ץ קבע כי "הגדלות הרמטכ"ל" לגמלאי צה"ל ניתנו שלא כדין לאורך שנים רבות • פסק הדין לא יפגע בגמלאים הקיימים, ותוקפו מושהה עד סוף 2025 לאפשר הסדרה חקיקתית

,עודכן
0השמעה
הרמטכ"ל אייל זמיר בהערכת מצב. צילום: דובר צה"ל

בג"ץ קבע היום (שני) כי ההגדלות התקציביות של הרמטכ"ל לאנשי הקבע ניתנו שלא כדין. לדברי השופטים, סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל את רכיב הפנסיה, המכונה "הגדלות הרמטכ"ל", הופעלה לאורך שנים רבות ותחת רמטכ"לים שונים שלא כדין. הסיבה: ההגדלות ניתנו לרובם המוחלט של הפורשים לגמלאות משירות קבע, בניגוד לברירת המחדל שנקבעה על ידי המחוקק.

עוד נקבע כי נוהל הרמטכ"ל, שמכוחו ניתנו ההגדלות האמורות, חורג מהוראות החוק המסמיך ועל כן דינו בטלות. עם זאת, נקבע כי פסק הדין לא יביא לפגיעה בתנאי הפנסיה של גמלאים שכבר פרשו, וממילא שלא תוטל עליהם חובת השבה ביחס לכספים שקיבלו.

בנוסף נקבע כי תוקפו של פסק הדין יושהה עד לסוף שנת 2025, כדי לאפשר לממשלה ולכנסת להסדיר את הסוגיה כנדרש בחקיקה ראשית, כפי שהצהירו משיבי הממשלה פעם אחר פעם לאורך השנים בהם ההליך התנהל כי ישנה כוונה לעשות.

הכרעת בית המשפט ניתנה לאחר שהעתירה הייתה תלויה קרוב לשש שנים. לאורך תקופה זו, לא הייתה מחלוקת בין העותרות ובין משיבי הממשלה כי קיים קושי משפטי מהותי באופן שבו מומשה סמכות הרמטכ"ל.

במשך התקופה הארוכה במהלכה התבררה העתירה, נעתר בית המשפט פעם אחר פעם לבקשות ארכה מטעם משיבי הממשלה, מתוך רצון לאפשר לממשלה ולכנסת להסדיר את הסוגיה ללא צורך בהתערבות שיפוטית -אך לא חלה התקדמות ממשית. הליך החקיקה נעצר או עוכב שוב ושוב מטעמים משתנים. לאחר תקופת ההמתנה קבע בית המשפט כי אין עוד מנוס מלהכריע בעתירה לגופה.

בארגון גמלאי צה"ל הגיבו: אנחנו מוטרדים כאנשי צבא לשעבר שפוגעים באנשים שלקראת פרישה. אלו אנשים ששירתו 20-30 שנה, ועדיין משרתים. אני לא רואה אנשים שעומדים בתור להיות אנשי קבע. היה לנו חשוב שלא יפגעו בנו, אבל עכשיו פוגעים גם במשרתי הקבע.

"עד שלא עתרו לבג״ץ ב-2019 לא היה על כך שום חקיקה, אף אחד לא היה מודע שזה לא מעוגן בחוק, והדברים מתנהלים רק על בסיס החלטת ממשלה ב-1960- שגם אז היה בה מן ההיגיון. אנחנו רואים את המגמה הזו בעוד תחומים, בדגש על המגזר הציבורי וגופי הביטחון. אני חושב שעושים להם הרבה עוול".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר