בג"ץ דחה עתירה נגד ההחלטה להשתלט צבאית על רצועת עזה

בית המשפט העליון דחה היום (ראשון) על הסף עתירה שהוגשה נגד החלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו להשתלטות צבאית על העיר עזה. פסק הדין ניתן פה אחד על ידי הרכב השופטים יחיאל כשר, דוד מינץ ורות רונן.

כזכור, ב-8 באוגוסט אישר הקבינט המדיני-ביטחוני תוכנית להכרעת חמאס, אשר במסגרתה נקבע כי צה"ל ייערך להשתלטות על העיר עזה. הקבינט אישר חמישה עקרונות לסיום המלחמה: פירוק חמאס מנשקו, השבת כל החטופים והחללים כאחד, פירוז רצועת עזה, שליטה ביטחונית ישראלית ברצועת עזה וקיומו של ממשל אזרחי חלופי בעזה שאינו חמאס או הרשות הפלשתינית.

יומיים לאחר מכן, אישרה הממשלה לשר הביטחון להסמיך את גורמי המקצוע בצה"ל לקרוא בצו למספר מרבי של 430,000 חיילים לשירות מילואים עד ה-30 בנובמבר.

העותרים, התנגדו להחלטת ועדת השרים. הם טענו שחברי הקבינט שאישרו את התוכנית הונעו לעשות כן משיקולים פוליטיים, ושהתוכנית לא זוכה לתמיכה מבכירי מערכת הביטחון.

ששת העותרים, בינהם מאיר ארנון, דוד אגמון ועפר לפידות, טענו שיישום התוכנית יביא להשלכות קשות: המשך שחיקת משרתי כוחות הביטחון, פגיעה במשק הישראלי, פגיעה במצב ההומניטרי של תושבי עזה, ובעיקר החשש שהתוכנית תוביל לפגיעה בלתי מתוכננת בחטופים המוחזקים בידי חמאס. לטענתם, לממשלת מיעוט אין מנדט לקבל החלטה כה הרת גורל.

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות על ביטול ההחלטה, ולחלופין להורות שנימוקי ההחלטה יפורסמו לציבור.

השופט יחיאל כשר, שכתב את פסק הדין, קבע כי "החלטת ועדת השרים להנחות את צה"ל להשתלט על העיר עזה, היא החלטה מבצעית-מדינית מובהקת" המצויה בגרעין הקשה של שיקול דעת הרשות המבצעת.

השופט כשר ציין שמהעתירה עצמה עולה כי "ועדת השרים קיימה דיון ממושך בהצעת ראש הממשלה, במהלכו נשמעה עמדת גורמי הביטחון והובעו כלל החששות, העומדות בבסיס עתירה זו". לדבריו: "משועדת השרים שקלה את כלל השיקולים הרלוונטיים, אין מקום להתערבותנו בהחלטה אשר התקבלה על-ידה".

השופט הוסיף: "לבית משפט זה אין את הכלים לערוך את האיזון בין כלל השיקולים הנדרשים לצורך קבלת ההחלטה בנושא, וממילא אין מקום שנעשה כן". כמו כן ציין השופט כי "עצם קיום הדיון בעתירה עלול ליצור רושם מוטעה לגבי התערבותו של בית משפט זה בסוגיות מסוג הסוגיה דנן".

גם לגבי הבקשה לפרסום נימוקי ההחלטה דחה בית המשפט את העתירה. השופט כשר הסביר שבהתאם לסעיף 35 לחוק יסוד הממשלה, דיונים והחלטות בענייני ביטחון המדינה ויחסי חוץ הם עניינים סודיים שגילויים אסור אלא באישור מהגורמים המוסמכים.

השופט קבע כי "ההחלטה האם להביא את פרטיה המלאים של ההחלטה או את הנימוקים שעמדו בבסיסה לידיעת הציבור, היא כשלעצמה החלטה המצויה בגרעין הקשה של שיקול הדעת המסור לרשות המבצעת".