בגלל מחדלי הפרקליטות: תיק זיוף חמור מסתיים בלא כלום

שנה וחצי של המתנה, חמש הודעות ארכה, ותיק זיוף חתימות של רשם בית משפט שנגנז בסופו של דבר. כך נראה הסיפור מנקודת מבטו של עורך דינו של מתלונן שהשבוע קיבל גושפנקא לתלונתו נגד מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, כאשר נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות קבע כי מדובר ב"תמונה בעייתית ביותר" של מחדלים שמסכלים את מיצוי הדין בתיקים חמורים. "לא מוצה הדין עם חשודה בעבירות חמורות רק בשל מחדלים ממשיים מצד רשויות אכיפת החוק", כתב הנציב מנחם פינקלשטיין בהחלטתו הנוקבת.

התיק החל בחשד לזיוף בנסיבות מחמירות של חתימות רשם בית משפט מכהן והגשת מסמכים מזויפים לבית המשפט במסגרת הליך פשיטת רגל, שעל בסיסם בוטלו צווי עיכוב יציאה מהארץ. לטענת עורך הדין של המתלונן, על אף חומרת העבירות הנטענות, התיק טופל באופן רשלני על ידי משטרת ישראל ופרקליטות מחוז תל אביב, תוך התעלמות מראיות חותכות ובכלל זה הודעת הרשם עצמו המעידה כי הוא לא אישר את תצהירי החשודה שהוגשו לבית המשפט. לאחר שהתיק נגנז, הגיש עורך הדין ערר, כאשר נמסר לו שהמועד הצפוי לסיום הטיפול נקבע לשבעה חודשים מאוחר יותר. אולם מאז קיבל חמש הודעות ארכה לקבלת החלטה בערר, כאשר האחרונה התקבלה בחודש יולי השנה ובה הוארך המועד להשלמת הטיפול בערר עד לסוף חודש אוגוסט.

בתלונתו ציין העורך דין, כי פנה לפרקליטה המטפלת במחלקת עררים ואף לפרקליט המדינה כדי להדגיש את חשיבות הטיפול המהיר בערר, אך נענה כי אין מקום לתת עדיפות לתיק זה על פני תיקים אחרים ובחודש אוגוסט התקבלה החלטה על דחיית הערר, מה שהוביל אותו להגיש תלונה לנציבות.

עו"ד תמר פרוש, ממלאת מקום מנהלת מחלקת עררים, הסבירה בתגובתה לנציב כי העיכוב בטיפול בערר נבע מעומס עבודה חריג וממושך על הפרקליטה המטפלת בערר. לדבריה, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, יש לקבל החלטה בערר לא יאוחר משנה מיום קבלת הערר, אולם גורמי המחלקה סברו בתחילה כי יהיה סיפק בידם לקבל החלטה במועד מוקדם יותר.

נציב תלונות הציבור מנחם פינקלשטיין מתח ביקורת חריפה על הטיפול בתיק. "מעיון בכלל המסמכים שהונחו לפניי במסגרת התלונה שבנדון, מצטיירת תמונה בעייתית ביותר, ממנה עולה כי לא מוצה הדין עם חשודה בעבירות חמורות רק בשל מחדלים ממשיים מצד רשויות אכיפת החוק", כתב פינקלשטיין בהחלטתו.

הנציב ציין כי הטיפול בערר שהגיע למחלקה ביום 6 במרץ 2024 הסתיים רק ביום 5 באוגוסט 2025, בחלוף כשנה וחמישה חודשים, "באופן שהוסיף לסיכול היכולת למצות את הדין הפלילי עם החשודה". על פי ההנחיה יש לסיים את הטיפול בערר תוך שנה לכל היותר מהגעת התיק למחלקה, כלומר עד ליום 6 במרץ 2025 לכל המאוחר. פינקלשטיין הוסיף: "העיכוב בטיפול בתיק ובערר, שמונח לפתחן של רשויות אכיפת החוק, מהווה שיקול לגניזתם, כך שתיק חמור של זיוף חתימות גוף שיפוטי וזיוף מסמכים שהוגשו לבית המשפט, מסתיים בלא כלום רק בשל מחדליהן של רשויות האכיפה והתביעה".

הנציב זיהה פגמים נוספים בטיפול: הודעה על פתיחת תיק ערר נשלחה רק כמעט חודשיים לאחר הגעת התיק למחלקה, תוך חריגה מסד הזמנים הקבוע בהנחיה. כמו כן, מתוך שש ארכות שניתנו במהלך הטיפול בערר, שלוש הודעות נשלחו לעורך הדין בחלוף המועד שנקבע לסיום הטיפול. "בהתנהלות זו יש כדי לפגוע פגיעה ממשית באינטרס הציבורי למיצוי הדין עם חשודים; לגרום לתחושת חוסר צדק למתלוננים ולנפגעי עבירה; ולהוביל לכרסום באמון הציבור במערכת המשפט", קבע הנציב.

למרות שהנציב אינו מוסמך לברר תלונות הנוגעות להפעלת שיקול דעתם המשפטי של גורמי התביעה, הוא המליץ לפרקליט המדינה ולמשנה הפלילית "לבחון שוב את ההחלטה בערר ולשקול פעם נוספת פנייה לראש אגף החקירות במשטרה לצורך קבלת אישור להארכה בדיעבד של תקופת החקירה וקיום חקירה נמרצת במקרה זה".

הנציב ציין כי מקרים דומים צפו ונדונו גם בתלונות נוספות שהתבררו בנציבות, "באופן שמעלה את החשש כי אין מדובר בתקלות נקודתיות, אלא בתקלה מערכתית חוזרת". בסיום ההחלטה כתב: "נוכח כל האמור לעיל, תלונתך החריפה - מובנת ומוצדקת". התלונה הועברה גם לראש אגף החקירות במשטרה לצורך בחינת המקרה והפקת הלקחים הנדרשים, זאת לאור הביקורת על טיפול המשטרה בתיק שכלל חריגה משמעותית ממשכי הטיפול הקצובים.