בג"ץ לממשלה: הודיעו עד נובמבר האם תקדמו מדיניות לגיוס ערבים לצה״ל

בית המשפט העליון הורה היום לממשלה להודיע עד ה-16 בנובמבר האם בכוונתה לקדם מדיניות גיוס לאזרחים הערבים או חקיקה בנושא. ההחלטה ניתנה בעקבות עתירה שהגיש עו"ד מרדכי יאיר בלנס, עורך דינו של השר דודי אמסלם,

העתירה דורשת כי משרד הביטחון וצה"ל יפעלו לגיוס אזרחי ותושבי ישראל הערבים לשירות ביטחון או להפנייתם לשירות לאומי-אזרחי. בנוסף, העותר מבקש שיינקטו פעולות אכיפה פליליות כלפי ערבים שאינם מתייצבים לשירות, ושהיועמ"שית תפעל לשלילת הטבות מאזרחים ערבים שלא מתגייסים - בדומה לסנקציות שהוטלו על חרדים.

אתמול היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה הגישה את עמדתה לעתירה וציינה כי לדחות את העתירה, מאחר ובסמכות הממשלה לשנות את המדיניות ולקבוע מדיניות חדשה בנושא גיוס ערבים. לעמדתה, צורפה גם עמדתו של מזכיר הממשלה עו״ד יוסי פוקס שטען ל״סטנדרט כפול״.

בתגובתה לבג”ץ, היועמ״שית ציטטה את עמדת משרד הביטחון: "אין בסיס לטענה בדבר פגיעה בשוויון בגין אי גיוס אזרחי ישראל הערבים. זאת בשל ההבדל המשמעותי בין מאפייני שתי הקבוצות. משכך אין המדובר במצב של אפליה אסורה במדיניות הגיוס".

למעשה, בהרב-מיארה מציינת כי קיימת שונות רלוונטית בין גיוס האוכלוסייה היהודית לבין גיוס האוכלוסייה הערבית, שכן לערביי ישראל ישנו פטור עוד מימי הקמת המדינה.

יחד עם זאת, בהרב-מיארה הדגישה כי יש אפשרות לשנות את המדיניות הקיימת: "בידי הממשלה לשנות זאת ולקבוע מדיניות חדשה. אין להעלות על הדעת שהפוקד, קצין צבא בדרגת אל"ם, הוא הגורם שיקבל החלטה מסוג זה לבדו, בלי דירקטיבה מדינית ובלי קיומו של תהליך ממשלתי סדור בשילוב גורמי המקצוע הרלוונטיים".

היועמ"שית הוסיפה כי ״ככל שהממשלה תחפוץ לבחון כזו, הייעוץ המשפטי ילווה כל תהליך של קביעת מדיניות חדשה על ידי הממשלה ויפעל לסייע לממש את המדיניות בהתאם לדין״.

בנוסף, נטען כי צעירים המשתייכים לאוכלוסייה הערבים יכולים להתגייס לצהלה כמתנדבים ובקשתם נבחנת באופן פרטני ובמקרים המתאימים מאושרת.

"נראה כי גורמים פוליטיים מבקשים לקעקע את פסיקת בית המשפט הנכבד, בטענה שהיא כביכול מפלה לרעה את בני הציבור החרדי לעומת אזרחיה הערבים של המדינה”, נכתב בתגובה.
וצוין כי השר אמסלם עצמו הגיש מספר עתירות בנושא שנדחו על הסף מכיוון שאינו יכול לעתור נגד הממשלה בה הוא מכהן, ולכן העתירה הנוכחית הוגשה על ידי עורך דינו, מרדכי בלנס, שאף פרסם ברשתות החברתיות כי הוא הגורם העומד מאחורי העתירה.

בנוסף, היועמ"שית הזכירה עתירות קודמות בנושא. כל למשל, צוין כי בעתירה משנת 1997 שדרשה לחייב גיוס ערבים, המדינה טענה שקיימים טעמים ענייניים המצדיקים את אי-הגיוס, אך הכירה בכך שהכנסת והממשלה רשאיות לשנות את המדיניות ארוכת השנים.וכן צוין כי בעתירה נוספת משנת 2001, המדינה הודתה שהעת להטלת חובת שירות על האוכלוסייה הערבית, בין צבאי ובין אזרחי, טרם הגיעה.

מזכיר הממשלה: "אכיפה סלקטיבית פסולה"

בעמדת הממשלה שצורפה, תקף מזכיר הממשלה יוסי פוקס את היועמ"שית: "הניסיון של הייעוץ המשפטי לממשלה לכפות גיוס לצה"ל ולהפעיל סנקציות כבדות רק על האוכלוסייה החרדית, יוצר לכל הפחות מראית עין של חוסר שוויון ואכיפה סלקטיבית פסולה".

פוקס הוסיף: "בעקבות אימוצה של עמדה משפטית מרחיבה בדבר אכיפה פלילית ואיסור מימון ותקצוב ישיר או עקיף לאוכלוסייה החרדית בלבד, אף מעבר למה שנאמר בפסיקה, נפגע אמון הציבור במערכת המשפט".

פוקס טען כי ממשלת ישראל מעולם לא קיבלה החלטה בנושא פטור מגיוס לציבור הערבי, אלא הייתה ״הסכמה שבשתיקה״.

הוא הוסיף כי נקבע על ידי בית המשפט העליון כי הממשלה אינה מוסמכת להסדיר מדיניות פטור מגיוס או אפילו דחיית שירות לקבוצות מסוימות באוכלוסייה. לפי פסק הדין של בג"ץ בעניין הגיוס - אלא רק בחקיקה ראשת. ״לו הייתה מדיניות ממשלתית רשמית, ולא הייתה, הרי שהיא נקבעה בחוסר סמכות", ציין.

"לאור הפסיקה העדכנית, ולאור עמדתכם המחייבת ביטול מימון באמצעות תמיכות עבור חייבי גיוס שמעמדם לא הוסדר בחקיקה, הממשלה אינה מוסמכת להסדיר מדיניות פטור מגיוס או אפילו דחיית שירות לקבוצות מסוימות באוכלוסייה. לפי פסק הדין של בג"ץ בעניין הגיוס, לו הייתה מדיניות ממשלתית רשמית, ולא הייתה, הרי שהיא נקבעה בחוסר סמכות. העותר מלין על הסטנדרט המשפטי הכפול שאימצתם. אתם דורשים ביטול תמיכות עבור תלמידי ישיבות חייבי גיוס כל עוד מעמדם לא מוסדר בחוק, ומנגד אינכם מחילים סטנדרט דומה עבור הציבור הערבי".

מזכיר הממשלה פוקס הבהיר במכתבו את עמדת הממשלה: "הממשלה אינה מעוניינת להתערב במדיניות המונהגת בפועל על-ידי צה"ל מאז קום המדינה לעניין אי גיוס האוכלוסייה הערבית".

בו זמנית, ציין פוקס כי הממשלה סבורה שיש לאפשר לה להמשיך בקידום חוק הגיוס "שנועד להעלות משמעותית את שיעור המתגייסים מקרב האוכלוסייה החרדית", מבלי שהייעוץ המשפטי לממשלה יכפה מה שהוא מכנה "פעולות שאינן שוויוניות".

לדבריו, פעולות אלו "פוגעות בתהליך ומשיגות תוצאה הפוכה".