"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בצל החרם של לוין: מגעים בוועדה לבחירת שופטים לאיוש תקנים

בימים האחרונים הצדדים העבירו למנהל בתי המשפט רשימות, אך ל"ישראל היום" נודע כי בשלב זה אין כל כך חפיפה בין שלוש הרשימות השונות שהועברו • עד סוף 2025 צפויים להתפנות לא פחות מ־35 תקנים של שופטים בכל הערכאות

,עודכן
0השמעה
ההתעקשות לא תועיל לו. שר המשפטים יריב לוין. צילום: אורן בן חקון

ל"ישראל היום" נודע כי בשבועות האחרונים מתקיימים מגעים אינטנסיביים בין חברי הוועדה לבחירת שופטים במטרה לבחור שופטים לערכאות הנמוכות - בתי המשפטים המחוזיים ושלום.

מנהל בתי המשפט צחי עוזיאל,צילום: גדעון מרקוביץ'

בעוד שר המשפטים יריב לוין ונשיא בית המשפט העליון יצחק עמית לא מקיימים שיח ישיר ביניהם בשל העובדה שלוין מסרב להכיר במינויו של עמית - מי שמנהל את המשא ומתן לאיוש התקנים החסרים לנוכח המחסור בשופטים והעומס החריג שמוטל עליהם בעקבותיו, הוא מנהל בתי המשפט צחי עוזיאל.

התנאי של לוין

בניגוד לעמדת רוב חברי הוועדה, לוין קבע תנאי מהותי למינויים: המועמדים שיפורסמו ברשומות יהיו מוסכמים על רוב חברי הוועדה. זאת בניגוד לחוק הנהלת בתי המשפט, הקובע כי כל שלושה חברי ועדה יכולים להציע מועמד שיפורסם ברשומות ושהוועדה תקיים שיח לגביו.

בתוך כך, בימים האחרונים הצדדים העבירו לעוזיאל רשימות של שמות למינויים, אך ל"ישראל היום" נודע כי בשלב זה אין כל כך חפיפה בין שלוש הרשימות השונות שהועברו - וכרגע מתקיים משא ומתן בין הצדדים בתיווכו של עוזיאל להגיע להסכמה על מועמדים. למרות זאת, גורם בוועדה מעריך באופטימיות כי רשימת המועמדים שיש לגביהם הסכמה רחבה תפורסם ברשומות לפני החגים.

המקרה הבולט שבו קיימת אי־הסכמה של ממש הוא מחוז ירושלים. בעוד נציגי השופטים הציעו את מועמדותה של שופטת השלום ג׳ויה סקפה־שפירא, נציגי הימין מתנגדים בתוקף למינוי. גורם בכיר בוועדה מעריך שככל שלא יהיו הסכמות, לוין לא יאפשר מינויים לבית המשפט המחוזי בירושלים.

עד סוף 2025 צפויים להתפנות לא פחות מ־35 תקנים של שופטים בכל הערכאות. בבית המשפט העליון יתפנו ארבעה תקנים של שופטים, בעוד בבית הדין הארצי לעבודה חסרים שלושה שופטים. יחד עם זאת, ערכאות אלה כרגע אינן רלוונטיות. לוין מתעקש שלא למנות שופטים לעליון עד שלא יאפשרו לו למנות את מועמדיו ד"ר אביעד בקשי או ד"ר רפי ביטון.

על לוין מקובלים רק שני שופטים שייבחרו - אביעד בקשי (בתמונה) ואריה ביטון,צילום: חיים גולדלברג\ פלאש 90

המצב קריטי במיוחד בבתי המשפט המחוזיים, שבהם נדרשים 12 שופטים נוספים. בתוך כך, במחוז ב״ש ומחוז מרכז יהיו חסרים עד סוף השנה שלושה שופטים בכל מחוז, ובמחוזות ירושלים, ת״א וחיפה יהיו חסרים 2 שופטים בכל אחד.

גם בתי משפט השלום סובלים ממחסור חריף של 16 שופטים. המחסור הגדול ביותר הוא במחוז מרכז עם שש משרות פנויות, ובתל אביב עם חמש משרות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר