בית המשפט העליון דחה היום (חמישי) עתירה שהגיש מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים נגד הממשלה. העתירה ביקשה להורות לממשלה להצדיק את מדיניותה בנושא שחרור החטופים ולחשוף פרטים על המשא ומתן לעסקה.
מטה המשפחות דרש מהממשלה לחשוף את תנאי ההסכם לשחרור החטופים שהוצגו בפני המדינות המתווכות, מידע על הצעות חמאס לשחרור החטופים, פרטים על אופן הקביעה מי מהחטופים ישוחרר כעת ומידע על מצב החטופים החיים והסכנות הנשקפות להם.
העותרים טענו כי הותרת החטופים בשבי פוגעת בזכויותיהם החוקתיות ובזכויות בני משפחותיהם, ולכן על הממשלה לספק הצדקה מפורטת למדיניותה. העתירה הדגישה שהמהות העיקרית שלה אינה דרישה מבית המשפט להורות לממשלה להסכים להסכם להפסקת המלחמה, אלא דרישה מהממשלה לספק הצדקה מפורטת למדיניותה.
המדינה השיבה כי העניינים הנדונים בעתירה מצויים בליבת סמכות הממשלה ושיקול דעתה כרשות המבצעת לנהל את ענייני החוץ והביטחון. המדינה הדגישה כי קיימת חובת סודיות ביחס לדיונים המתנהלים בממשלה ובקבינט הביטחוני בעניינים אלו.
המשיבים הסבירו כי החלטות עקרוניות בנוגע למלחמה מתקבלות בקבינט המדיני-ביטחוני, ואילו ניהול המלחמה השוטף מתנהל בפורומים מצומצמים יותר בראשות ראש הממשלה, ובכלל זה הטיפול הרציף בסוגיית השבויים והנעדרים.
השופט חאלד כבוב, שכתב את פסק הדין, קבע כי העתירה נוגעת לסוגיה המצויה בגרעין הקשה של סמכויות הרשות המבצעת, אשר מערבת שיקולים רבים שאינם ניתנים למדידה בכלים משפטיים. בית המשפט הדגיש כי קיימים סימני שאלה משמעותיים ביחס לשפיטות הסוגיה, בין היתר בשים לב לשיקולי ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה הכרוכים בקבלת החלטות בסוגיה זו.
עוד נכתב כי קיים צורך בשמירה על סודיות מוחלטת על מנת לנהל משא ומתן אפקטיבי מול ארגוני הטרור בסוגיית השבת החטופים.
נטען כי הדרישה להצדקת מדיניות הממשלה בסוגיה זו, בדרך של חשיפתה בפומבי, עלולה להביא לכך שהמשא ומתן מול ארגוני הטרור יתנהל על ידי מדינת ישראל בקלפים פתוחים.
למרות דחיית העתירה, הביעו השופטים הזדהות עמוקה עם כאב המשפחות. השופט כבוב כתב ״ליבנו עם כלל המשפחות המיוצגות על ידי העותר, כמו גם עם המבקשים להצטרף להליך, וכי כאבם ניכר והוא קשה מנשוא.״ עם זאת, הוא הדגיש כי בסופו של דבר אין בידי בית המשפט להושיט לעותרים את הסעדים המבוקשים על ידם.
המשנה לנשיא נעם סולברג הוסיף כי ״הלב יוצא אל בני משפחות החטופים והנעדרים, וכי כאבן זועק ואיתם זועק גם כל בית ישראל המתחנן לפני בעל הרחמים.״
גם הוא הדגיש כי המבוקש בעתירה מצוי בגרעין הקשה ביותר של סמכויות הרשות המבצעת, וכי היקף ההתערבות בסוגיה מצומצם ביותר.
