"עבריינות כלכלית": העליון דחה את ערעור אחת הנאשמות ב"קרטל המסעות לפולין"

המסעות לפולין נועדו ללמד על זיכרון השואה, על מוסר ועל ערכים. אבל הפרשה שהסתיימה אתמול בבית המשפט העליון הוכיחה שגם במקום הקדוש ביותר לחינוך, יכולה להתפתח עבריינות כלכלית שפוגעת באלפי משפחות. כאשר הרכב השופטים דחה את ערעורה של איילת יונגסטר, בת 56, אחת מהנאשמות וסירב לבקשתה לרצות את עונשה בעבודות שירות במקום מאסר ממשי.

יונגסטר, ניהלה את אחת החברות שהשתתפו בהסדר בלתי חוקי שנמשך שנים. הקרטל שלטון ברוב המסעות החינוכיים לפולין, כולל אלו של עובדי שב"ס ובתי הספר. בפרשה שזוכה לכינוי "קרטל המסעות לפולין" נחשף שיתוף פעולה בין מנהלי חברות נסיעות שאמורות היו להתחרות זו בזו.

במקום זאת, הם חילקו ביניהם את השוק, קבעו מחירים משותפים והציגו מצגי שווא לגורמים הממלכתיים. המטרה: להבטיח רווחים גבוהים על חשבון ההורים והקופה הציבורית.

יונגסטר נמצאה אשמה בקבלת דבר במרמה והשתתפות בהסדר מונופוליסטי. בית המשפט המחוזי בלוד החליט על חמישה חודשי מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 45,000 שקל. שני שותפיה לקרטל זכו לעונשים דומים - 7 ו-7.5 חודשי מאסר בפועל.

בבית המשפט העליון נטענה על ידי הסנגורים כי מצבה של יונגסטר מצדיק הקלה. עורכי דינה הדגישו כי מדובר באם וסבתא ללא עבר פלילי, הם גם טענו כי עד כה לא נאסרה אישה אף פעם בגין עבירות על חוק התחרות הכלכלית, וכי היא עברה תהליך שיקומי מתאים.

השופט חאלד כבוב דחה את הטיעונים הללו. בפסק הדין הוא הבהיר כי העונש שנגזר הוא "בתחתית המתחם" וכי לא נמצאה כל סטייה ניכרת מהמקובל ואינו הולם את חומרת מעשיה של יונגסטר. גם הטענה בדבר היעדר נזק קונקרטי נדחתה. השופט ציין כי משפחות רבות נאלצו לשלם מחירים מנופחים, ושמשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך אולי ויתרו לגמרי על השתתפות במסעות.

במרכז פסק הדין עמדה הודעה ברורה על מדיניות הענישה בעבירות כלכליות. השופט כבוב הדגיש כי מי שמבצעים עבירות מסוג זה הם בדרך כלל "אנשים שומרי-חוק" המוכרים בקהילתם, אך פועלים מתוך רצון להשגת רווח ולא ממצוקה כלכלית. בעיניו, דווקא בגלל המעמד החברתי שלהם נדרש עונש של מאסר ממשי כדי להשיג הרתעה יעילה.

מיוחד במקרה זה היה הנושא הרגיש של המסעות עצמם. הקרטל לא פגע רק בכיסם של ההורים, אלא גם בערך החינוכי והמוסרי של הזיכרון השואה. השופט כתב במפורש על "הפגיעה הערכית הטמונה בפרשה". ההסדר הבלתי חוקי נמשך עד לפתיחת החקירה ב-2016 ופגע במטרה הנעלה של חינוך לזיכרון השואה.

השופט כבוב גם העביר מסר ברור למערכת העסקית: "עבריינות כלכלית עוטה מלבושים רבים", והמערכת המשפטית תמשיך להילחם בה "באופן נחרץ". בעיניו, האינטרס הציבורי הרחב בהשגת הרתעה חשוב מהאינטרסים הצרים של מי שבוחרים לפעול שלא כדין.