בג״ץ: למשטרה אין סמכות לחפש בטלפון נייד ללא צו - גם בהסכמה

בית המשפט העליון קבע היום בעתירה שהגישה הסנגוריה הציבורית כי המשטרה אינה רשאית לבצע חיפוש בחומר מחשב של נחקרים - לרבות במכשירי הטלפון הנייד שלהם - ללא צו שיפוטי, גם כאשר הנחקר נותן הסכמתו לכך.

פסק הדין שניתן על ידי המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, קובע שיש לבטל הנחיות של משטרת ישראל המתירות חיפוש בחומר מחשב בהתבסס על הסכמת הנחקר בלבד.

העתירה הוגשה על ידי הסניגוריה הציבורית נגד היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה ומשטרת ישראל, וביקשה לבטל נהלים שאפשרו למשטרה לחפש בחומר מחשב של חשודים בהסתמך על הסכמתם, ללא צו של בית משפט.

המשטרה פעלה בעבר לפי נוהל שפורסם ב-2021, שאפשר ביצוע חיפושים בחומר מחשב בהסכמת המחזיק, בהתקיים תנאים מסוימים כולל קיומה של עילת חיפוש והסכמה מדעת.

הסניגוריה הציבורית טענה כי הנוהל סותר את לשונה הברורה של פקודת סדר הדין הפלילי, הקובעת שחיפוש בחומר מחשב לא ייעשה "אלא על-פי צו של שופט". לטענתה, חיפוש בחומר מחשב מביא לפגיעה קשה בזכות לפרטיות, הן של החשוד והן של צדדים שלישיים.

המדינה והמשטרה טענו מנגד כי הסכמה מדעת של אדם לחיפוש בחומר המחשב שלו היא חוקית, וכי חיפוש בחומר מחשב הוא "אמצעי בסיסי לאכיפת החוק". לטענתם, העיקרון הכללי מאפשר לאדם לוותר על זכויותיו בהסכמה מדעת.

במסגרת העתירה המשטרה הציגה נתונים לבית המשפט מהם עולה כי בשנת 2023 המשטרה הגישה 43,430 בקשות לצווים שיפוטיים לחיפוש בחומר מחשב, לעומת 3,710 מקרים בהם הנחקר מילא טפסי הסכמה, ללא צו שיפוטי. כן נוצג הנתון לפיו בשנת 2024 הוגשו 42,274 בקשות לצווים שיפוטיים, לעומת 3,928 טפסי הסכמה.

בפסק הדין נקבע כי למשטרה אין סמכות לערוך חיפוש בחומר מחשב ללא צו שיפוטי, וכי הסכמת הנחקר אינה יכולה להקים סמכות כזו גם אם ההסכמה היא חופשית ומדעת. נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, הסכים לפסק הדין והדגיש את עוצמת הפגיעה בפרטיות הטמונה בחיפוש בטלפון חכם, שהפך ל"ידידו הטוב של האדם" ומכיל מידע אינטימי רב.

השופט דוד מינץ הסכים אף הוא, תוך הדגשה כי המחוקק קבע במפורש שחיפוש בחומר מחשב לא ייעשה "אלא על-פי צו של שופט".

פסק הדין קובע כי הביטול של הנהלים יכנס לתוקף רק לאחר תקופת מעבר של 18 חודשים, כדי לאפשר לכנסת להסדיר את הנושא בחקיקה.

שופטי בית המשפט העליון הדגישו כי הסוגיה דורשת הסדרה חקיקתית מקיפה, ובכך הצטרף לקריאות קודמות שהוא הפנה למחוקק לאורך השנים להסדיר את נושא החיפוש בחומר מחשב בהתאם למציאות הטכנולוגית המשתנה.

עורכי הדין יגאל בלפור וגיל שפירא, אשר הגישו את העתירה מטעם הסניגוריה הציבורית, מסרו: "מדובר בפסק דין חשוב ותקדימי, הן בכל הנוגע לביצור ההגנה על זכות היסוד של נחקרים לפרטיות, והן בשל האמירה הברורה במסגרתו לפיה אסור לרשויות האכיפה לאמץ פרקטיקות חקירתיות הפוגעות בזכויות יסוד בהיעדר הסמכה חוקית מפורשת. מסר חשוב שהמחוקק הוא הגורם הבלעדי המוסמך להתיר למשטרה סמכויות שיש בהן פגיעה בזכויות יסוד".